יהודה שטרנפלד
וחשבתי על הרוך הגדול שהתחלת איתו את חייך. בדיוק כמו ילדיי. ועל העולם הקר שנפגשת איתו כל כך מהר. וראיתי את כאביך. וכאבתי את כאביך. ורציתי לחבק אותך עוד פעם אחת ודי. אלה מדברת עליך הרבה. בודקת מה קורה איתך. אומרת שהיא מתגעגעת. אתה גם מתגנב לה לכל מיני מחשבות קיומיות. וככה אתה כל הזמן נוכח. כמו את ־ מול בערב, כשאמרתי לה שאין מספר הכי גדול. יש אינסוף מספרים. אז היא חשבה וענתה "אינסוף? טוב אמא, לא אינסוף. אינסוף. אינסוף. אינסוף. אבל בסוף מתים." אבל בסוף, שלך סבא, יושבת נינה, ונכדה ויושבת משפחה שלמה ומחזיקה אותך לעולם עד האינסוף. אוהבת אותך.
עמית | לסבא סבא, תמיד נזכור את המבט הגאה והמאושר לראות אותנו מגיעים. נזכור את החיוך הגאה שנספר לך בלב על הצלחותינו הבאות.
143
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online