לאורם - תיעוד סיפורי שורדי ושורדות השואה במועצה אזורית יואב

מנחם כפר קיבוץ | אלבירט אסתר סלם ניסים : צילום , ברוידא גלית : כתיבה משפחה של כוחה

שמחה היא . מנחם בכפר ר ' טג לבית אלבירט אסתר את לפגוש באתי ארוחה לה הביאה בדיוק תני בתה . אתי לה שאקרא ומבקשת לקראתי . ביס מכל ונהנית קולה שותה , בנחת אותה אוכלת והיא ס ' ממקדונלד . צוחקת היא ," חמוצים רק אכלנו במחבוא " שהיא הארוכות הציפורניים גם וכך , בקפידה צבוע המתולתל שערה לנו היה ואסור הגיעו כשהגרמנים אפילו , שלי אמא כמו " . בהן גאה לענוד אותנו שהכריחו הכפתור את מורידה הייתה שלי אמא – לצאת ." ציפורניים לעשות והולכת . הבגד לדש שהוצמד צהוב דוד מגן בצורת קטן כפתור ענדו בבולגריה איך ונזכרת , מספרת היא כך ," המלך וגם הגויים גם , שם אותנו אהבו " ( פנחס ) פיקו , אביה שענד הכפתור את צבעה המשפחתית בתמונה כיהודייה אותה מסמן שהכפתור הבינה היא הצעיר גילה למרות . ר ' טג . אותה ומבייש הייתה , לוי לבית מטילדה , אימה . חמוצים מייצור התפרנסה המשפחה אתי . הכל את וניהלה " בבית הגבר שהייתה " ודעתנית חזקה אישה עיירת ואת , אותה עוטפת הייתה היא שבה השמיכה ריח את זוכרת המכתב ואת , בקיץ המשפחה נוסעת הייתה אליה היפה הנופש למדה שבו ," Notre Dame de Zion " המנזר לאם שלה אמא ששלחה . לנצרות דתן המרת במחיר אפילו , בנותיה את שיצילו וביקשה , כנערה שזורים אתי של ובזיכרונותיה , האם עם ונשארו ניצלו הן – למזלן . תמימים ילדות סיפורי , סופיה בעיר 8.3.38 : מיוחד בתאריך 1938 בשנת נולדה אסתר שמשה שרי . שנים בשש ממנה גדולה , שרי , אחות לה הייתה . בולגריה 1943 שבשנת לאחר ובעיקר , קטנה שהייתה מאז " שנייה אמא " לה ה ' טרפזיצ ברחוב שלהם היפה הבית את לעזוב המשפחה נאלצה

, פלובדיב בשם קטן במקום החל המסע . למסע ולצאת ארבע מספר ואיתם , מסחר בקשרי היו איתו איכר של ביתו במרתף התגוררו שם למחנה 1941 בשנת כבר לקחו שלה אבא את . המורחבת המשפחה . בולגריה יהודי מקהילת אלפים כמו עבודה הגדולה אחותה . עצב או פחד ללא הזו התקופה את זוכרת אסתר גם עליה ושמרו החמש בת הקטנה לילדה דאגו המשפחה בני ויתר . לסופיה חזרו אז . נגמרה שהמלחמה עד כפרים בין לנדוד כשנאלצו חנות בעצם שהייתה קטנה בדירה התגוררו והם נלקח היפה הבית . למגורים שהוסבה אחותה גרה שם , לנס־ציונה , לישראל המשפחה עלתה 1949 בשנת שלה באבא שנותרו הצלקות . לפניהם כשנה לארץ שעלתה הגדולה עליו והקשו רבות שנים איתו נשארו הכפייה במחנה שעבד מהתקופה הוא כבישים לבניית חצץ בביקוע לעבוד נשלח כאשר . בארץ להשתלב להתמודד שהתקשה עצוב איש נותר הוא . העבודה במחנה כמו חש . החיים אתגרי עם והצטרפה לארגנטינה 1952 בשנת המשפחה היגרה , הקושי בשל סיימה שם , אסתר של חייה רוב עברו בארגנטינה . האב של לאחותו נולדו שם , אלבירט לסנטיאגו נישאה שם , בהצטיינות התיכון את החונטה עלתה כאשר 1977 בשנת . ודני רובי , הבכורה תני , ילדיה משפחתה עם אתי עלתה , התערער האישי והביטחון הצבאית , חשבונות כמנהלת עבדה אתי , בנס־ציונה השתקעו הם . לישראל , ביתם את בארץ בנו הילדים . 1998 ב־ ונפטר נגריה הקים סנטיאגו כפר בקיבוץ , הצעיר בנה , דני ליד לגור אתי עברה שנים עשר ולפני גדולה וסבתא ונכדות נכדים לעשרה גאה סבתא היא כעת . מנחם . ונינות נינים לחמישה

27