לאורם - תיעוד סיפורי שורדי ושורדות השואה במועצה אזורית יואב

גת קיבוץ | הראל שרה גלבוע - ויינשל טל : וצילום כתיבה אתמול שהיה כמו מחר שיהיה ן ' פלטיצ בעיר 1932 בשנת נולדה ( ברנד לבית ) הראל שרה האנטי־ ביטויי אבל , המלחמה פרצה 7 בת כשהייתה . שברומניה נתן והרוכב סוס לידנו שעבר זוכרת אני " . קודם עוד הגיעו שמיות לכבוד ." נורא בבכי ופרצתי הגב על גדולה מכה שלי לסבא , יפה שמלה לה תפרה שרה של אמא ' ב בכיתה הלימודים תחילת מיטת על שוכבת בעודה איך זוכרת היא . חלתה שרה אבל את לפנות שצריך הודיעו והרמקולים , נוראי רעש נשמע הרופא רפאים עיר , אבה ' סוצ לעיר גורשו ן ' פלטיצ יהודי . יממה תוך העיר התושבים בבתי התמקמו ן ' פלטיצ תושבי . נרצחו תושביה שכל הכפריים הרומנים . השכנים מהכפרים הרומנים עם יחד הריקים היו , לאביה שהיתה מהחנות , הרומנים והעובדים ליהודים דאגו שרה של אביה . ותירס קמח עם שקים בלילות להם מביאים לחיק לשוב זכה אך , עבודה במחנה לשנתיים נלקח אומנם . המשפחה מעליית כחלק לארץ לעלות ביקשה היא , 14 בת הייתה כששרה עם רק , לבד שולחים לא בת כי אותי להעלות רצו לא " . הנוער שהצליחה עד , רעב בשביתת פתחה היא כמחאה ." הורים לעברי וגלגל בי מאוהב שהיה גוי איזה היה " . אביה את לשכנע נעל עם לאוניה עליתי , ויתרתי לא אני . ברגל בי שפגע ברזל גליל הארץ לחופי כשהגיעו ." היד על אחת ונעל הרגל על אחת למחנה ונשלחו להיכנס הורשו לא האוניות ," הפאנים " באוניות השיער את במחנה רחצתי ולא יפה צמה לי הייתה " . בקפריסין על לי יש מה ראתה המטפלת שמר לעין כשהגעתי . שנה חצי אותי ומרחה הצמה כל את הורידה , מספריים לקחה , הראש ." לגעת אסור היה אבל כך כל לי שרף . בנפט

שברו־ רנוביץ ' צ בעיר נולד ( הולינגר במקור ) הראל משה , בעלה הוריו – שרה של למשפחה כמו מזל היה לא למשפחתו . מניה , הנוער עליית במסגרת לארץ עלה משה גם . כולם נרצחו ואחיו הוא שמר בעין להינפש הגיעו שלו הגרעין כשבני . גת לקיבוץ , בגת הותיקים כל " . גת לקיבוץ יחד חזרו 1950 וב־ שרה את הכיר כשהגיע . משה ושל שלי הטבעות עם התחתנו , זוגות 30 אולי , שנים 68 נשואים היו הם ." טבעות יש שאצלנו ידעו כולם הצנע חיים לי היו " . לכך זכו לא הם 70 ה־ חגיגות את שתכננו ולמרות . היום כל , יום כל איתי עדיין הוא . משה עם ומפנקים טובים מאוד וגם איתו מדברת ממש אני בעיה לי יש אם , איתו מתייעצת אני את ממש ראיתי . האחרון הרגע עד איתו הייתי . עליו חולמת ." שלו האחרונה הנשימה סורגת , רבות שנים גת בקיבוץ אהובה גננת שהיתה , שרה מדי לבלות ומקפידה אופה , שבוע מדי וכובעים בית נעלי עשרות לוקחת לא ואני 92 בת אני " . מהגן כשחוזרות הנכדות עם יום וזה כלסטרול לי ואין סוכר לי אין . אחד כדור לא אפילו , תרופות שהיה כמו מחר שיהיה , אומרת תמיד אני . תזונה בגלל רק ." שצריך מה כל זה . אתמול

51