מילה במקום - 2023 - תשפ"ד - אסופת יצירות מקומיות בנושא דרך

3 ' יצירה מס

> מירב יניב סיפור קצר

ילד וילדה צועדים יד ביד בבוקר חורפי. הם בני ארבע. לבושים במעילי בד עבים, מעל אפודות הצמר וחולצת הפלנל, נועלים מגפי גומי, כובעי צמר על הראש, צועדים בשבילי הקיבוץ. הילד מחזיק בידו כד פח. היום הם תורני חלב בפעם הראשונה. את הדרך לדיר הם מכירים, הרי היו שם אלף פעמים בטיולים של הפעוטון. אבל עכשו, אחרי שהמטפלת העירה אותם מוקדם, עזרה להם להתלבש, והאיצה בהם "תזדרזו, שלא תפספסו את החליבה", זו הפעם הראשונה שהם הולכים לשם לבד. הדרך ארוכה, וקר ושלוליות ובוץ והנה או-טו-טו גם מתחיל לרדת גשם. אד לבן וסמיך מתאבך סביב הפיות הקטנים. מרחוק הילדה מבחינה בכלב. היא נעצרת. הילד לוחש לה, "זה רק פלוטו, הוא לא עושה שום דבר". הם עוברים את חדר-אוכל, סימן שהם קרובים. שניהם מתנשפים, ממהרים שלא לפספס את החליבה. גל ריח מוכר של זבל. הילדה משתדלת לנשום דרך הפה. מזל. הם הגיעו לפני סוף החליבה. הילד לוחש לה, "תבקשי את". היא מתביישת מהמבוגר שרוכן ליד העטינים של אחת הכבשים. היא היתה מעדיפה שהילד יעזור אומץ ויבקש, אבל יודעת שהוא אפילו יותר ביישן ממנה. המבוגר מזדקף ורואה את שני הפעוטים, עם כד החלב ביד. "אה, גן שיבולת", "הגעתם בדיוק בזמן". הם כבר בדרך חזרה. הכד המלא כבד והם מחזיקים בידית העץ ביחד. היד של הילדה כבר כואבת. "בוא נחליף צדדים", היא מציעה. הם מניחים את הכד על הרצפה, מנערים את הידיים הקטנות, מחליפים צדדים וממשיכים לצעוד. נראה לילדה שהדרך לגן, לא תגמר לעולם. כמה תורנויות נשארו לי עד סוף הגן? הילדה מנסה לחשב. אבל זה יותר מדי מסובך. היא אפילו לא בת חמש.

7

# סיפור קצר