חברים
פרסום לרגל פתיחת המסעדה. במהלכי השבועות האחרונים, לפני הפתיחה, כאשר בנאים, נגרים, חשמלאים, מעצבים ועובדים רבים אחרים עמלו כמו דבורים בכוורת להשלמת עבודות הגמר, לקראת מועד פתיחתה המוצהר של פם-פם. אני שקדתי לחקור את הנושא ולהשתדל למצוא את היתרון היחסי של המסעדה לעומת הקונוונציות המתחרות שהיו קיימות אז. בתחילה התחלתי ללמוד על היזמים ואף יזמתי מפגש עם האדונים זייתוני ואברמוביץ’. לצערי נבצר מהשותף השלישי להיות נוכח בפגישה. גם השם רוזנטל המשיך לסקרן ולהעסיק אותי. אמנם ייחסתי חשיבות לשם, אך הייתי עסוק. המשכתי בהכנותיי והפסקתי לחפור בעניין השם. היה צורך ראשוני להכין סדרת צילומים מקצועיים של חוץ ופנים המסעדה על כל שלוחותיה. המכלול המרווח היה מרשים וענק אפילו על תל-אביב הקטנה של אותם ימים. לצורך כך הזמנתי צלם פרסום ידוע, חיפאי שחזר מלונדון לאחר תקופת לימודים ארוכה, כדי שיבצע את מלאכת הצילום. הוא נבחר בגלל עבודות הצילום שהציג לפנינו שהיו מרשימות ומקצועיות. שמו היה מנדיל גברא. במהלך ימי הצילומים הופיע לפתע רעי משכבר, מר עמוס רוזנטל במסעדה. הוא התהלך שם כמו בעל-בית אמיתי. היססתי אם להיחשף מייד. התפעלתי. בחור כל כך צעיר, מוכשר ככל שיהיה כבר הפך לטייקון ושותף של שני אנשים כל-כך עשירים. ממש הערצתי. כמובן אי אפשר היה להתחבא. תוך דקות ספורות עמוס גילה אותי.עמוס הפגין צניעות רבה כאשר בירכתי אותו על היוזמה והשותפות. הוא הסביר לי שהשותף השלישי הוא אבא שלו, יעקב רוזנטל, שבנה את המסעדה, על-פי התכנון של בנו עמוס - האדריכל. שמחתי, התרגשות אדירה. החלפנו זכרונות, הרמנו כוסיות, התעדכנו על מעשינו ומעללינו. לשמחה זו נוספה העובדה שמנדיל גברא נבחר על ידי לצלם הפרויקט. מסתבר שהוא ועמוס היו חברים מילדות. היה מפגש מרגש. פתיחת פם-פם היוותה אירוע יוקרתי. כל המי ומי נוכחו בערב הפתיחה, כולל ראש העיר הנמרץ מרדכי נמיר, שרים, חברי כנסת וכל נציגי העיתונות והתקשורת. המסעדה זכתה לכיסוי גדול באמצעי התקשורת. ואילו אנחנו, עמוס ואני המשכנו שוב, כל אחד בדרכו ולגורלו עד למפגש הבא, כעבור שנים רבות.
63
Made with FlippingBook Learn more on our blog