חברים
ממסיימי הקורס מבינינו. כאשר נמסרו לידיי כל התיקים 30 אחראי על המשלוח שכלל האישיים של הקבוצה, ביניהם היה גם תיקו האישי של עמוס. אמנם לא הפגנתי נאמנות חברית מוחלטת ולא סיפרתי לעמוס על-כך, כי לא רציתי לגלות את העניין ולהפיל עליי את כל נוסעי המשאית לדרוש ולעיין בתיקיהם האישיים. נהניתי מאוד לקרוא את ההמלצות החמות שנכתבו על עמוס על-ידי מפקדיו, שלא לדבר על המחמאות האדירות שמפקדיי הרעיפו עליי. ריחפתי בשמיים. בדרך חזרה עמוס לא הפסיק להזכיר את מהלכי המבחנים שעברנו ואת ספקותיו והיסוסיו באשר לתגובות ולמעשים שנקט במהלכן. הציונים שנמסרו לידינו ניתנו בצבעים ולא ידענו לפרש מה משמעותו של כל צבע. כישלון או הצלחה? אדום, צהוב, לבן. לך תדע. בתום חודשי הקורס נפרדנו בחיבוקים , בנשיקות ובהצהרות אמונים נצחיות. בתוך כך החלפנו כתובות (לא מסרתי את כתובתי כי גרנו בדירה קטנה בשכונת עולים עלובה בסלמה ג’, בשולי שכונת רמת חן האמידה) ולא מסרתי את מספר הטלפון שלי כי מי חלם אז על טלפון בבית?! לחלק מאיתנו היו טלפונים, כך הסקנו מי הם בני העשירים מבינינו. נפרדנו בכאבים, בגעגועים ובתקווה שהשירות שוב יפגיש בינינו.
תחנה שניה
ב.ג. התפטר מראשות 1963 , נפגשנו שוב. בשנת 1955 כעשור לאחר המפגש הראשון בשנת הממשלה ובמקומו מונה לוי אשכול. באותם ימים, כל אירוע בארץ המתפתחת ובמיוחד בתל-אביב הקטנה שהובילה כבר אז את חיי הלילה, זכה לכיסוי עיתונאי נרחב. פתיחתה של מסעדה גדולה ומפוארת שהציעה לראשונה, במכלול אחד תפריטים צמחוניים, בשריים ומאפים אירופאיים בצד גלידרייה עשירה היווה אטרקציה ממשית. היא נקראה פם-פם (הראשונה) שנחנכה באותם ימים ברחוב אבן-גבירול פינת רחוב בלוך בתל-אביב. היזמים משפחות אברמוביץ’, זייתוני ורוזנטל, שלושה טייקונים באותה עת חברו יחד, השקיעו רבות בממון ובתכנון ופתחו את פם-פם הייחודית. באותם ימים עבדתי כפרסומאי בחברת פרסום ידועה והוטל עליי לטפל בהכנת מסע
62
Made with FlippingBook Learn more on our blog