עדכן רפואת שיניים - גיליון 152 נובמבר-דצמבר Israel Dental Update. No. 152. November-December 2017

.19 השפעת חומרים שאינם פלואורידים

על מניעת עששת דנטלית בשיניים הנשירות

למרות ששכיחות עששת השיניים ירדה בעשורים האחרונים באופן דרמטי עם התפתחות השיטות לאבחון, מניעה וטיפול אחוזים מכלל מוקדי העששת, 30- בעששת, המצב עדיין מדאיג בכל הנוגע לבני אדם בסיכון גבוה ובמיוחד לילדים. נמסר כי כ מתרחשים בשיניים הנשירות, וכמחצית מהילדים בארצות הברית סובלים מעששת השיניים לפני הכניסה לגן הילדים. נגעי עששת מתפתחים, בדרך כלל, מהר יותר בשיניים הנשירות מאשר בשיניים הקבועות, עקב ההבדלים הקיימים במבנה האמייל ובהרגלי התזונה. האמייל בשיניים הנשירות הוא דק יותר, וקשיחות המיקרו-משטח נמוכה יחסית, בהשוואה לשיניים קבועות. כמו כן, בשיניים הנשירות קיים ארגון גבישי מובנה מופחת, ויחסית יש אף פחות מינרליזציה. הבדלים אלה במבנה האמייל עשויים להוביל לרגישות לעששת ולהתקדמות מהירה יותר של נגעי העששת בשיניים הנשירות. יתר על כן, הרגלי התזונה של ילדים, כגון צריכה גדולה יותר של סוכר ומשקאות חומציים, עשויים אף הם לתרום לשכיחות גבוהה יותר , הוכח כי לחומרים כימיים, כולל פלואוריד, in-vitro ו- in-vivo של עששת בשיניים הנשירות. במספר רב של מחקרים, קסיליטול, כלורהקסידין וקלציום פוספט אמורפי, ישנן השפעות כנגד עששת בשיניים הנשירות. הפוטנציאל הקריאוסטטי של פלואוריד בטיפול בדרכים שונות, הוכח במשך עשרות שנים, וההשפעות החיוביות של תכשירים טופיקליים המכילים פלואוריד, נבדקו בסדרה של סקירות שיטתיות. עם זאת, בטיפול בפלואוריד מתקיימים יחסים של מינון-תגובה, ומתן לא תקין של גורמי פלואוריד עלול להוביל לתופעות לוואי כגון פלואורוזיס. ניסויים קליניים רבים נערכו על מנת לבדוק את היכולת של חומרים שאינם פלואורידים לשפר, או להשלים את ההשפעה של פלואורידים לרמינרליזציה, אך עד כה השפעתם ובטיחותם אינם ברורים. מחברי המאמר מציינים, כי קיימות שתי סקירות שיטתיות קודמות שכל אחת מהן העריכה את יעילותו של מוצר יחיד למניעת עששת השיניים בקרב ילדים ומבוגרים. מחברי סקירות אלו מצאו רק ראיות באיכות נמוכה, המצביעות על כך שקסיליטול עשוי להיות יעיל למניעת עששת בשיניים הקבועות בקרב ילדים. מחברי דו"ח של "האגודה ) על חומרים שאינם פלואורידים, המשמשים למניעת עששת, לא יכלו להעלות המלצות ADA האמריקנית לרפואת השיניים" ( בדבר מניעה של עששת בגיל הרך. בחלק מן המקרים היה זה משום שלא ניתן היה למצוא מחקרים מספיקים בזמן שבוצעה .)2010 הסקירה (אפריל מטרה הסקירה השיטתית הנוכחית בוצעה כדי להעריך את ההשפעה נוגדת העששת בשיניים הנשירות של מגוון חומרים שאינם פלואורידים, תוך חיפוש במסד נתונים מעודכן ומורחב של הספרות. החוקרים בדקו את מסדי הנתונים של: , על מנת לזהות את כל המאמרים הרלוונטיים שפורסמו CNKI ו- Embase , Cochrane , Medline , Web of Science , CBM . בסקירה נכללו ניסויים אקראיים מבוקרים בבני אדם, בהם השתמשו בשיטה כלשהי בחומרים 2016 בדצמבר 16- לפני ה נבחרו להכללה במדגם הסופי. בעבודות 14- מאמרים מלאים נבדקו ו 39 , המחקרים שנסקרו 1,236 שאינם פלואורידים. מתוך אלו נחקרו חמישה חומרים כימיים: ארגינין, קזאין פוספופפטיד קלציום פוספט אמורפי, כלורהקסידין, טריקלוזן וקסיליטול. במחקרים המבוקרים האקראיים הוערכו בניסויים קליניים ההשפעות הקריאוסטטיות של חומרים שאינם פלואורידים, בהשוואה לפלואוריד או לפלצבו. נמצא, כי ישנן ראיות לכך שהשימוש במינונים מסוימים של קסיליטול עשוי להיות יעיל בעצירת עששת בשיניים הנשירות. עם זאת, בשל ההטרוגניות הקלינית והמתודולוגית של המחקרים הכלולים, לא ניתן היה לבצע סינתזה כמותית. מסקנות מחברי המאמר הן, כי מחקר שנמצא בסיכון נמוך של הטיה הראה, כי שימוש יומי במריחות קסיליטול מהווה נספח שימושי בעבור בקרת עששת בילדים צעירים. עם זאת, המסקנה הזו צריכה, לדעתם, להתפרש בזהירות, כיוון שהיקף

Wang Y, Li J, Sun W, et al. Effect of non-fluoride agents on the prevention of dental caries in primary dentition: A systematic review. PLoSONE (2017), 12(8): e0182221

52