עדכן רפואת שיניים - גיליון 156 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 155. July-August 2018

.4

פחדים וחרדות דנטליים בקרב ילדים

) מתייחסים לרגשות שליליים חזקים הקשורים לטיפול שיניים, בין אם המצבים עונים DFA פחד וחרדה דנטליים ( לקריטריונים לאבחנה של פוביה דנטלית ובין אם לאו. השכיחות המדווחת של פחד וחרדה דנטליים בקרב ילדים ומתבגרים אחוזים. ילדים עם פחד וחרדה דנטליים מנסים, לעתים קרובות, בכל דרך, להימנע או לעכב 33-5 במדינות שונות, נעה בין טיפול שיניים, וכתוצאה מכך חלה התדרדרות בבריאות הפה שלהם. ילדים אלה מפגינים שיתוף פעולה לקוי במהלך ביקוריהם במרפאת השיניים, דבר הפוגע בתוצאות הטיפול, יוצר מתח תעסוקתי בקרב צוות מרפאת השיניים וגורם למחלוקות בין אנשי המקצוע בתחום רפואת השיניים והורי הילדים. ההתפתחות של פחד וחרדה דנטליים בילדות עשויה להימשך בעת ההתבגרות ומהווה גורם מנבא משמעותי להימנעות מטיפולי שיניים בבגרות. המניעה והעצירה של מצבי פחד וחרדה דנטליים במהלך הילדות, נחשבים לגישה קריטית לשיפור בריאות הפה של בני האדם וההתנסות הדנטלית. הועלתה גם ההשערה, כי פחד וחרדה דנטליים בקרב ההורים עלולים להשפיע על הפחד והחרדה הדנטליים של ילדיהם באמצעות הדגמה ומידע. מבוגרים רבים עם פחד וחרדה דנטליים עשויים להביע את רגשותיהם מול ילדיהם וכך ליצור אצל הילדים רושם שלילי על טיפולי שיניים. למרות ההשפעה הפוטנציאלית של ההורים, לא קיים קונצנזוס האם לאם או לאב יש תפקיד משמעותי יותר בהתפתחות של פחד וחרדה דנטליים בילדים. מטרה לאור העדויות הבלתי מספקות והסותרות, המחקר הנוכחי נועד לברר את הקשר בין התפתחות פחד וחרדה דנטליים בילדים לבין מגוון גורמים הקשורים במשפחה, כגון: התפתחות פחד וחרדה דנטליים בקרב ההורים, סגנון ההורות, מבנה המשפחה שנים, משלושה בתי ספר יסודיים 13-9 ילדים (בני 405 (הורה יחיד או משפחה גרעינית) ונוכחות של אחים. סך של בהונג קונג) והוריהם גויסו לצורך המחקר. המידע הדמוגרפי והמשפחתי על כל ילד נאסף באמצעות שאלון. ההתפתחות ) וסולם משני CDAS של פחד וחרדה דנטליים בקרב ההורים והילדים נמדדה על ידי שימוש בסולם לחרדה דנטלית ( ) בהתאמה. סגנון ההורות נבדק באמצעות שאלון האוטוריטה של ההורים CFSS - DS לקביעת פחד דנטלי בילדים ( אחוזים מהילדים. הציון הממוצע של הסולם המשני לקביעת 33.1 ). התפתחות פחד וחרדה דנטליים דווחה על ידי PAQ ( . על פי סולם זה, ילדים בעלי ציון הנמוך 75 לבין 15 ). הסולם נע בין 11.0= (סטיית התקן 29.1 פחד דנטלי בילדים עמד על נחשבים מפחדים. ילדים עם אחים נטו לדווח על התפתחות 39- נחשבים כלא מפחדים. ילדים בעלי ציון הגבוה מ 32- מ אחוזים), והיה להם ציון גבוה יותר בסולם לקביעת פחד דנטלי בילדים 24.1 אחוזים לעומת 37.0( ) בהשוואה לעמיתיהם. ילדים ממשפחות חד-הוריות קיבלו ציון נמוך יותר בסולם לקביעת פחד דנטלי 27.4 לעומת 29.9( בילדים בהשוואה לילדים ממשפחות גרעיניות. ניתוח תת-קבוצות הראה ציון גבוה יותר בסולם לקביעת פחד דנטלי של ילדים בקרב בנים עם אחים לעומת עמיתיהם; לנערות ממשפחות חד-הוריות היה ציון נמוך יותר בסולם לקביעת פחד דנטלי של ילדים, בהשוואה לנערות ממשפחות גרעיניות. התפתחות פחד וחרדה דנטליים בילדים לא הייתה קשורה לדפוסי התפתחות הפחד והחרדה הדנטליים בהוריהם, או לסגנון ההורות של ההורים. מסקנות מחברי המאמר הן, כי המבנה המשפחתי (משפחה גרעינית או חד-הורית) ונוכחותם של אחים, הינם גורמים משמעותיים להתפתחות פחד וחרדה דנטליים בילדים. התפתחות הפחד והחרדה הדנטליים בהורים וסגנון ההורות, אינם משפיעים באופן משמעותי על התפתחות הפחד והחרדה הדנטליים. בקרב ילדים לא נמצא קשר למצב סוציו-אקונומי.

פחד וחרדה דנטליים

Wu L, Gao X. Children’s dental fear and anxiety: exploring family related factors. BMC Oral Health (2018) 18:100 doi.org/10.1186/s12903- 018-0553-z

20