עדכן רפואת שיניים - גיליון 156 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 155. July-August 2018

.18 השוואה בין מָחבּרי שתלים חיצוניים ופנימיים המשמשים להצמדת תותבות לשתלים המרכיבים הקריטיים להצלחה ארוכת-טווח של שתלים דנטליים כוללים את הצלחת התותבת הבנויה על השתל, יחד עם קיום של יציבות ברמת העצם ותחזוקה נכונה של בריאות הרקמות הרכות סביב השתלים. הקריטריונים המקובלים להצלחת מ"מ בשנה ובשנים 0.2- מ"מ במהלך השנה הראשונה של התפקוד ושל פחות מ 1.5 הטיפול כוללים אובדן עצם ממוצע של שלאחר מכן ללא סימן קליני לקיום של זיהום סביב השתל. טמנט) השתל נראה כגורם חשוב בשינויים ברמת העצם בשחזורים הנתמכים על ידי שתלים. שינויים ָ ר (אָבּ ָ חבּ ָ התכנון של מ בעצם השולית סביב שתלים עם סוגי מחברים שונים יוחסו למספר גורמים אטיולוגיים, כגון: גורמים ביו-מכנים המגבירים את הלחץ ברקמת העצם השולית ותורמים באופן פוטנציאלי לספיגת העצם האלבאולרית. יתר על כן, גורמים ביולוגיים כגון הצטברות של תאים דלקתיים סביב השתל בממשק השתל והמחבר, עלולים לתרום אף הם לאובדן העצם השולית. למרות שיש בשוק שפע עיצובים של שתלים המשווקים כיום, עיצוב מחברי השתל מסווג לשתי קבוצות עיקריות: חיבורים פנימיים וחיצוניים. לדברי מחברי המאמר, שתלי משושה חיצוני הינם המחברים החיצוניים הנפוצים ביותר. הם היו בשימוש . למרות שכיום נעשה שימוש Branemark מאז העידן המוקדם של ההשתלות המודרניות, באמצעות מערכות השתלים של נרחב בסוג החיבור הזה, יש בו כמה חסרונות, כולל תנועות זעירות של המחבר שיש להן קשר לסיבוכים מכניים וביולוגיים. נתונים קליניים תומכים בהנחה, כי חיבורים פנימיים עשויים לצמצם לטווח הארוך את הסיבוכים המתפתחים בעת השימוש בחיבורים חיצוניים. כאשר החיבור הוא פנימי, פוחתים הסיבוכים המכניים של ממשק השתל והמחבר, כגון התרופפות ברגים ושברים, ואילו פיזור הלחץ סביב השתל משתפר. מחברי המאמר מציינים, כי נדרש מחקר נוסף על מנת להעריך את ההבדלים באובדן העצם השולית בין מערכות שונות של שתלים, שכן ספיגת עצם שולית הינה, לעתים קרובות, תופעה מקדימה לכישלון משני של שתלים, העשויה להתפתח לפרי- אימפלנטיטיס ולתרום לכישלון השתל. מטרה סקירה שיטתית של הספרות ומטה אנליזה בוצעו על מנת להעריך את השפעתם של חיבורים חיצוניים ופנימיים של ) אין הבדלים בין חיבורים חיצוניים ופנימיים במונחים של אובדן עצם 1( : שתלים באמצעות השערות האפס הבאות ) אין הבדלים במונחים של שיעור הישרדות של שתלים וסיבוכים (מכניים או ביולוגיים) בין חיבורי השתלים 2( . שולית השונים. במחקרים הכלולים בסקירה בוצעה מטה אנליזה של אובדן העצם השולית, שיעורי ההישרדות של השתלים ושיעורי הסיבוכים. הקריטריונים לזכאות להיכלל בסקירה היו: ניסויים מבוקרים אקראיים ו/או מחקרים פרוספקטיביים עם לפחות עשרה משתתפים, קיום השוואה ישירה בין סוגי חיבורים והיות הפרסומים בשפה האנגלית. מכשיר הסיכון להטיה של שימש להערכת האיכות והסיכון להטיה בניסויים מבוקרים אקראיים בעוד שסולם ניוקאסל-אוטאווה שימש Cochrane בעבור ניסויים שאינם מבוקרים ואקראיים. החוקרים השתמשו באסטרטגיית חיפוש מקיפה אשר נועדה לזהות מחקרים וזיהו 2017 עד לחודש אוקטובר Cochrane ובמאגרי הספרייה של PubMed / MEDLINE , Scopus שפורסמו במאגרי המידע מחקרים: שבעה ניסויים מבוקרים אקראיים וארבעה מחקרים פרוספקטיביים, שכללו סך 11 ציטוטים. בסקירה נכללו 661 שתלים עם 628- עם חיבור חיצוני ו 461( שתלים 1,089 שנים). במתרפאים מוקמו 53.93 מתרפאים (גיל ממוצע 530 של חיבור פנימי). שתלי החיבור הפנימי הראו אובדן עצם שולי נמוך יותר מאשר השתלים עם החיבור החיצוני, בהבדל ממוצע מ"מ. לא נצפה הבדל משמעותי בשרידות השתלים ובהתפתחות של סיבוכים. 0.44 של מסקנת מחברי המאמר היא, כי בשתלים עם חיבורים פנימיים היו ממצאי אובדן העצם השולית נמוכים יותר בהשוואה

Lemosa CAA, Verri FR, Bonfante EA, et al. Comparison of external and internal implant- abutment connections for implant supported prostheses. A systematic review and meta- analysis. J Dent 70: 14-22, 2018

52