עדכן רפואת שיניים - גיליון 156 יולי-אוגוסט Israel Dental Update. No. 155. July-August 2018

.19 פערים בבריאות הפה על פי מעמד ההגירה בארצות הברית עד היום, מחקרים שעסקו בפערים בבריאות בין מהגרים לבין ילידים בארצות הברית הראו תוצאות מעורבות. לדוגמה, נמצא כי מהגרים גילו תוצאות בריאותיות טובות יותר מהצפוי לעומת הילידים בהקשר למספר מחלות כרוניות. מחקרים אחרים הצביעו על כך שתוצאות בריאותיות מסוימות היו גרועות יותר בעבור מהגרים לעומת ילידי ארצות הברית. הסיבות לתוצאות בלתי עקביות אלה בנוגע לבריאות המהגרים, נובעות מחסמים לנגישות לטיפול, בעיקר בשל המדיניות הפדרלית והמדינתית, וכן שינויים במעמד הסוציו-אקונומי. לדברי מחברי המאמר, בגלל חסמים אלה חשוב להבדיל בין אנשים שאינם אזרחים, זרים שהתאזרחו וילידי ארצות הברית. במיוחד למהגרים שאינם אזרחים יש מגבלות חמורות להשיג הטבות הממומנות המונע קבלת מימון פדרלי באמצעות תכניות של ביטוח רפואי, 1996 מתכניות של הממשל הפדרלי, וזאת בעקבות חוק משנת כגון "מדיקר" ו"מדיקאייד", לקבלת כיסוי או שירותים למהגרים ללא מסמכים, או לכאלה שאינם אזרחים וחיים בארצות הברית פחות מחמש שנים. רוב המדינות ביבשת מספקות סיוע רפואי רק לילדים או לנשים הרות המתגוררים במדינה כדין. מדינות מספקות צורה כלשהי של סיוע רפואי ללא קשר למעמד ההגירה. עם זאת, סיוע זה כמעט תמיד מוגבל לכדי 19 רק שירותי בריאות של טרום לידה או לילדים. המחברים מציינים, כי למיטב ידיעתם, אין מדינות שמרחיבות את הכיסוי לשירותי רפואת שיניים לא דחופים לתושבים חוקיים עם פחות מחמש שנות תושבות בארצות הברית, או לבני אדם חסרי תעודות. תושבים שאינם אזרחים נוטים להרשות לעצמם כיסוי ביטוחי פרטי או כיסוי דנטלי משלים פחות מאשר ילידים. למעשה, אחוזים מהזרים 41 אחוזים מבני האדם שאינם אזרחים, היו בעלי ביטוח דנטלי פרטי, לעומת 27 חוקרים דיווחו כי אחוזים מהילידים. לכן לדעתם, חשוב לברר את ההבדלים בין אלו שאינם אזרחים לבין זרים 44- שהתאזרחו באופן חוקי ו שהתאזרחו ולילידים על מנת לאפיין את ההבדלים הבריאותיים הקשורים למהגרים. מטרה החוקרים השתמשו במסד נתונים לאומי, נרחב ומייצג על מנת להבדיל בין תושבים זרים שהתאזרחו לבין כאלו שאינם אזרחים - בקרב מהגרים – וכדי לזהות פערים בתוצאות של בריאות הפה ביחס לילידי ארצות הברית, תוך בידוד ההשפעה של מעמד ההגירה על בריאות הפה על ידי התאמות לנתוני הגזע או האתניות ועוד גורמים מערפלים רלוונטיים, כגון המעמד הסוציו-אקונומי והגישה לטיפול. הם שיערו כי על בסיס מחסומים סוציו-אקונומיים משפטיים חשובים להשגת גישה לטיפול, לחסרי האזרחות יהיה צורך גבוה יותר בטיפול בפה מאשר אלו שהתאזרחו או ילידים. יתרה מכך, הם צפו כי המצב הביטוחי יהיה גורם משמעותי לשינוי המדיניות ומתן עזרה להקטנת הפערים בבריאות הפה בקרב קבוצות מהגרים. הינו סקר ארצי אישי מייצג, המספק נתונים בריאותיים אורליים על 2014-2013 " "סקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומי ילידי ארצות הברית, זרים שהתאזרחו ותושבים שאינם אזרחים. ניתוחי רגרסיה חד-משתנים ורב-משתנים נערכו להשוואת הממצאים לגבי מצב העששת ומחלות החניכיים וכן ההמלצות לטיפול בבריאות הפה, תוך ריבוד מצב ההגירה בקרב מבוגרים. אחוזים סבלו מעששת 38.0- אחוזים) אובחנו כסובלים ממחלת החניכיים ו 50.5( יותר ממחצית התושבים שאינם אזרחים אחוזים, בהתאמה. ההבדלים בין הילידים לזרים שהתאזרחו 27.0- אחוזים ו 34.4 השיניים. בעבור הילידים, שיעורים אלו היו לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית. לאחר התאמה לגיל, מין, גזע או מוצא אתני, השכלה, עוני, מצב עישון של טבק ומספר אחוזים 60- אחוזים לסבול ממחלות החניכיים ו 45- שיניים קבועות, המשתתפים שאינם אזרחים עדיין היו בסיכון גבוה ב סיכוי גבוה יותר לקבל המלצה לטיפול רפואי אורלי מאשר הילידים. עם זאת, ההבדלים בין אלו שאינם אזרחים לבין הילידים, לא היו משמעותיים לאחר התאמה לביטוח בריאות דנטלי. מסקנות מחברי המאמר הן, כי בארצות הברית, מהגרים ללא אזרחות דיווחו על בריאות פה ירודה ביותר לעומת ילידים.

56