עדכן רפואת שיניים - גיליון 157 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update. No. 155. September-October 2018

דבר המערכת

קוראים יקרים, והתאמתו לטיפול רפואי קליני 1928 מאז גילויו של החומר האנטיביוטי הראשון – הפניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג בשנת , נעשה שימוש נרחב באנטיביוטיקה ברפואת השיניים. אחד הדיווחים הראשונים על האפקטיביות 1940 על ידי פלורי בשנת ליטיס של זווית הפה. עם זאת, בעוד מיני חיידקים ֵ הקלינית של פניצילין היה על טיפול מוצלח בחולה שסבל מצלוליטיס וק רבים היו רגישים בתחילה לפניצילין, חלה הופעה הדרגתית ומתמשכת של זני חיידקים עמידים. דפוס דומה של הפחתה ברגישות נצפה בעבור כל סוגי האנטיביוטיקה אשר פותחו לאחר מכן ובמהלך השנים האחרונות. ההשפעה של הירידה ביעילות האנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים בבני אדם חייבת להיות מודגשת כמצב שעלול לגרום לאסון רפואי פוטנציאלי. הרוב המכריע של התרופות הנרשמות על ידי רופאי השיניים (יותר מכל התרופות האחרות) הם סוגים שונים של אנטיביוטיקה, אחוזים מבין רופאי 40 רופאי שיניים כלליים בבריטניה נמצא, כי 6,000- כולל משככי כאבים. בסקר שנערך בין יותר מ אחוזים מבין רופאי השיניים 15 השיניים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה לפחות שלוש פעמים בכל שבוע. המחקר גילה גם כי מתרפאים שפנו לטיפול ביחידה לטיפולי 500 נותנים למתרפאים אנטיביוטיקה על בסיס יומי. מחקר נוסף שנערך בקרב אחוזים קיבלו אנטיביוטיקה בהעדר אינדיקציה רפואית מוכרת לתרופה זו. יתר על כן, מחקרים 57 שיניים בחירום, הראה כי קליניים הראו כי מתן אנטיביוטיקה לא משנה את תוצאת הטיפול בזיהום דנטלי חריף אם בוצע במקביל ניקוז של התהליך. במאמר סקירה נרחב שהופיע בגיליון האחרון של "ביטאון האיגוד האמריקני לרפואת השיניים" בנושא השימוש באנטיביוטיקה הגיעו החוקרים למסקנה, כי רופאי שיניים רושמים לעתים קרובות באופן מוגזם ומדאיג טיפול )1( ברפואת השיניים אנטיביוטי מניעתי ראשוני למתרפאים בריאים העוברים טיפולים פולשניים בחלל הפה, כגון ניתוחים כירורגיים, השתלות וטיפולי שורש, זאת מכיוון שהראיות התומכות בשימוש אנטיביוטי בעבור טיפולים אלה הן מזעריות ואינן עקביות. יתרה מכך, הם מביאים עדויות מדעיות לכך שבטיפולי שורש לדוגמא, טיפול אנטיביוטי מניעתי אינו אפקטיבי בהפחתת הזיהום לאחר הטיפול. בדומה לכך נמצא בסקירת ספרות עדכנית, כי בתהליך החדרת שתלים, השימוש הרוטיני באנטיביוטיקה במתרפאים בריאים אינו נתמך בתוצאות של מחקרים אקראיים מבוקרים וסומים. רופאי שיניים רושמים אנטיביוטיקה מניעתית למתרפאים הסובלים ממצבים סיסטמיים, כגון מחלת לב ראומטית פרולפס של מסתם מיטראלי או אוטם שריר לב, למרות שההנחיות הקיימות בשטח זה אינן ממליצות יותר על פרופילקסיס אנטיביוטי במצבים אלו. נוסף לכך, הראו מחקרים רבים כי חלק גדול מרופאי השיניים רושם אנטיביוטיקה למתרפאים עם נפיחות מקומית, כאשר לא היו ראיות להתפשטות מערכתית. ממצא זה מצביע על כך שרופאי שיניים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה גם כאשר הטיפול המקומי הוא מספיק. מעבר לעובדה שבחלק לא מבוטל מהמקרים מתן האנטיביוטיקה ברפואת השיניים הינו מיותר ומסכן את הציבור, יש לזכור כי חלק מהאחריות של בעלי מקצוע הנותנים שירות בשטח הטיפול הרפואי, היא לחנך את הציבור בכל הנוגע למשמעות של יציבות החיידקים לאנטיביוטיקה והחשיבות של ההגבלה בשימוש באנטיביוטיקה במסגרת רפואת השיניים. הרופאים והמתרפאים צריכים להבין שהשימוש באנטיביוטיקה אינו מהווה טיפול רצוי ברוב הבעיות הבריאותיות של הפה, כגון כאבי שיניים, וצריך להשתמש בו רק במקרים של זיהום חמור וכשקיימות עדויות למעורבות סיסטמית.

בברכה, המערכת

(1) K Stein, J Farmer, S Singhal, F Marra, S Sutherland, C Quiñonez. The use and misuse of antibiotics in dentistry: A scoping review. JADA 149(10): jada.ada.org. October 2018 org/10.1016/j. adaj.2018.03.030

12