עדכן רפואת שיניים - גיליון 157 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update. No. 155. September-October 2018

.2 תוצאות קליניות של טיפולי שתלים בנשים הסובלות מאוסטאופורוזיס/אוסטאופניה קיימת הערכה כי אחת מכל שתי נשים ואחד מתוך חמישה גברים מעל גיל חמישים, עלולים לפתח שבר עקב אוסטאופורוזיס. לכן, מצב זה נחשב לדאגה בריאותית חשובה ביותר. שברים הנובעים מאוסטאופורוזיס גורמים לתחלואה ולתמותה משמעותיים, ויש להם השפעה משמעותית על העלויות הרפואיות. נעשה חישוב כי ההשפעה של המחלה המערכתית .2050 מיליארד דולרים עד לשנת 581- ואף עלולה להגיע ל 2025 מיליארד דולרים עד שנת 25- הגלובלית הזו תעלה יותר מ מצב של אוסטאופורוזיס מערכתי עשוי להשפיע על כמות העצם ועל איכותה גם באזור המקסילופציאלי ובמיוחד באזורים מחוסרי שיניים. ניסויים באמצעות מודל אוסטאופורוטי בחולדות ובבעלי חיים נוספים, הביאו למסקנה כי ירידה במסת העצם ומחזור בניית עצם נמוך יותר מובילים לירידה באזור המגע בין השתלים והעצם (מפגש העצם והשתל), וכך נגרמת ירידה ביכולת התמיכה של השתל בשל דילול רקמת העצם הסובבת ופגיעה ביכולת הביו-מכאנית של הממשק. כמו כן נצפתה ייל המנדיבולרי. בהתבסס על הממצאים המעבדתיים הללו, ָ ירידה בנפח העצם ונצפו שינויים במבנה הטרבקולרי של הקונד הונח כי חולים הסובלים מאוסטאופורוזיס/אוסטאופניה נמצאים בסיכון לאוסאואינטגרציה לקויה סביב שתלים ולירידה ביכולת ההישרדות של שתלים לטווח הארוך. עם זאת, לדברי מחברי המאמר, הנתונים אינם חד-משמעיים ורוב המחקרים שנעשו לטווח הקצר לא הצליחו להראות קורלציה בין אוסטאופורוזיס לכישלון של שתלים דנטליים. מטרה המחקר הרב-מרכזי הנוכחי (בלגיה, שוודיה, גרמניה) נערך על מנת לספק מידע לטווח הארוך על אודות הביצועים הקליניים של שתלים דנטליים בחולים עם אבחנה של אוסטאופורוזיס/אוסטאופניה מערכתית ראשונית. נשים לאחר גיל הבלות הזקוקות לשתלים דנטליים, עברו מדידות של צפיפות עצם בעצם הירך ובעמוד השדרה באמצעות סריקות רנטגן כפולות למדידת ספיגת העצם. שיטה זו הינה סטנדרט הזהב באבחון של אוסטאופורוזיס, והיא מעריכה את צפיפות מינרל העצם. , המשווים את צפיפות העצם עם ממוצע של שיא צפיפות העצם בבן אדם בריא T בעקבות הבדיקה נערך חישוב של ציוני (קבוצת האוסטאופורוזיס) עם ציוני O חולקו המשתתפות לשתי קבוצות: קבוצת T . בהתבסס על ציוני ה- 30 מאותו מין בן . השתלים הונחו בשיטה של שני שלבים והועמסו ארבעה עד שמונה 1 ≥ של T (קבוצת הביקורת) עם ציוני C וקבוצת T ≤ 2 שבועות לאחר הניתוח. שישה חודשים לאחר ההעמסה ולאחר מכן פעם בשנה, הוערכו פרמטרים קליניים ורדיוגרפיים של חולים מקבוצת 20- שתלים הונחו ב 63 .) שנים 67 : משתתפים (גיל ממוצע 48- שתלים ב 148 המשתתפות. בסך הכול הונחו )C בקבוצת 79- ו O בקבוצת 38( שתלים 117 לאחר חמש שנים נבדקו .C מבני קבוצת הביקורת 28- שתלים ב 85- ו O אחוזים 100.0- ו O אחוזים בקבוצת 91.5( אחוזים 96.5 משתתפים. שיעור ההישרדות המצטבר ברמת השתל היה 37- ). השינויים ברמת העצם C אחוזים בקבוצת 100.0- ו O אחוזים בקבוצת 89.2( אחוזים ברמת המטופל 95.7- ), ו C בקבוצת מ"מ בקבוצת 0.06- ו O מ"מ בקבוצת 0.15( מ"מ 0.09± השולית הכללית לאחר חמש שנים של העמסה היו: ברמת השתל ). ההבדלים לא היו בעלי מובהקות סטטיסטית. C מ"מ בקבוצת 0.06- ו O מ"מ בקבוצת 0.18( מ"מ 0.09 ) וברמת המטופל C מסקנת מחברי המאמר היא, כי טיפולי שתלים בפה בחולים הסובלים מאוסטאופורוזיס מהווים אופציה טיפולית אמינה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיעורי האוסאואינטגרציה, הישרדות השתל והשינויים ברמת העצם השולית לאחר חמש שנים של העמסה תפקודית.

ב

Temmerman A, Rasmusson L, Kübler A, et al. A prospective, controlled, multicenter study to evaluate the clinical outcome of implant treatment in women with osteoporosis / osteopenia: 5-year results. J Dent Res 2018

16