עדכן רפואת שיניים - גיליון 159 ינואר-פברואר Israel Dental Update. No. 159. January-February 2019

.15

בריאות הפה ומחלת האלצהיימר

), ומנבאים AD בקרב האוכלוסייה המזדקנת בהדרגה ניתן לצפות לגידול בשכיחות של מצבי דמנציה, כגון מחלת האלצהיימר ( ) WHO מיליון בני אדם יסבלו מהמחלה ברחבי העולם. כתוצאה מכך, ארגון הבריאות העולמי ( 113- יותר מ 2050 כי בשנת פרסם אזהרה בדבר ההשלכות האפשריות כתוצאה ממציאות זו ומייעץ לממשלות ולרשויות שונות לנקוט בצעדים מתאימים כדי להפחית את ההשפעה החברתית והבריאותית של מחלה הרסנית זו. מחלת האלצהיימר מתרחשת, לעתים קרובות, לאחר גיל ,) GDS ובתדירות גבוהה בנשים. הסולם הנפוץ ביותר להגדרת מידת חומרת המחלה הוא הסולם הגלובלי של ההידרדרות ( 60 המורכב משבעה שלבים אשר מודדים את ההתקדמות שלה. בני אדם הסובלים ממחלת האלצהיימר מגלים ירידה ביכולתם ללמוד מידע חדש, לבצע משימות שגרתיות ולהישאר ממוקמים בזמן ובמרחב. המחלה גורמת לאובדן יכולת האדם לטפל בעצמו, ובשלב הסופי, עלולה לגרום לאובדן הפעילות המוטורית (קשיים מוטוריים בהתנהלות היומיומית ובהיגיינה). הסימפטום העיקרי של אלצהיימר הינו אובדן זיכרון אפיזודי, המלווה גם בסוגים אחרים של פגיעה קוגניטיבית, כגון שלושת המצבים: אפאזיה-אפרקסיה-אגנוזיה (הפרעות דיבור, שפה ותנועה) כמו גם חוסר יכולת לזהות גירויים. תסמינים נוירופסיכיאטריים הם נפוצים ומופיעים בתחילת המחלה. הם כוללים את הסימנים הבאים: אפתיה, חרדת דיכאון ודלוזיות. נוכח הירידה הקוגניטיבית והמוטורית הקשורה להתקדמות המחלה, הציעו כמה חוקרים כי המחלה עצמה (עם סימפטומים כמו הידרדרות קוגניטיבית, אדישות ואפרקסיה) גורמת לחוסר עניין ולחוסר יכולת לבצע משימות היגיינה יומיות. כמו כן, הטיפול התרופתי מביא לירידה אזיס. ָ בזרימת הרוק ומגדיל את הסיכון למצבים פתולוגיים בפה, כגון עששת השיניים, מחלות החניכיים, קסרוסטומיה וקנדידי מטרה המחקר הנוכחי בדק מקרים בקרב קבוצת חולי אלצהיימר וקבוצת בקרה בהקשר לבריאות הפה, רמת העששת, מחלות חולי 70 החניכיים, המצב הפרותטי, רמות ההיגיינה, ההשלכות המיקרוביולוגיות ויכולת הבופר של הרוק. קבוצה של אלצהיימר המתגוררים במרכז האלצהיימר במדריד ובמרכז האלצהיימר הממלכתי בסלמנקה, שניהם בספרד, וקבוצת בקרה חברים/מכרים של החולים, עברו הליך של בדיקה אורלית ודגימת רוק. נעשתה הערכה של מדדי בריאות הפה, 36 שכללה ), המצב הפרותטי, ההיגיינה של הפה, כמות הרוק וה- DMFT / DMFS , CPI שכללו מבחני קיום עששת ומחלות החניכיים ( כמו גם פרמטרים מיקרוביולוגיים ספציפיים הקשורים לסיכון להתפתחות עששת. pH

חולי האלצהיימר הציגו, בהשוואה לקבוצת הביקורת: .)23.7±6.5 לעומת 10.9±10.5( . קיום של פחות שיניים 1 .)6.6±5.6 לעומת 3.4±2.2( . פחות סתימות 2 .)2.2±1.4 לעומת 0.4±0.1( . פחות סקסטנטים חניכיים בריאים 3 אחוזים). 72.2 אחוזים לעומת 43.1 . היגיינה אורלית גרועה יותר (צחצוח בשיעור של 4 אחוזים). 8.4 לעומת 47.8( . שימוש רב יותר בתותבות נשלפות 5 אחוזים). 0.0 לעומת 15.9( ליטיס ֵ אחוזים) וק 0.0 לעומת 11.8( זיס ָ . שכיחות גבוהה יותר של קנדידי 6

Aragón F, Zea-Sevilla MA, Montero J, et al. Oral health in Alzheimer’s disease: A multicenter case-control study. Clin Oral Invest 22: 3061-3070, 2018

.)1.1±0.6 לעומת 0.6±0.6( . זרימת רוק נמוכה יותר 7 אחוזים). 80 לעומת 46( . יכולת בופר נמוכה יותר 8

מסקנות מחברי המאמר הן, כי לאחר שלוקחים בחשבון את השפעת הגיל, לחולי האלצהיימר הייתה בריאות אורלית גרועה זיס) וכמות רוק ואיכות רוק גרועות יותר. ָ ליטיס וקנדידי ֵ יותר (עששת ומחלה פריודונטליות), יותר נגעים של הריריות (ק הרלוונטיות הקלינית של המחקר היא, כי על רופאי השיניים להיות מודעים להשלכות מחלת האלצהיימר על בריאות הפה, על מנת להגביר את רמת אמצעי המניעה וכדי לערוך תכניות טיפול אופטימליות.

52