עדכן רפואת שיניים - גיליון 166 מרץ-אפריל Israel Dental Update. No. 166. March-April 2020

.24 התערבויות במצבי פרי אימפלנטיטיס והשפעותיהן על אובדן עצם נוסף פרי אימפלנטיטיס הוא מצב פתולוגי הקשור לרובד המתרחש ברקמות סביב השתלות דנטליות ומאופיין בדלקת ברקמות הרכות ואובדן עצם. השכיחות של מצב זה הוערכה במספר דיווחים המייצגים אוכלוסיות רקע שונות. מחקרים מאירופה, אסיה ויבשת אמריקה זיהו את קיומן של תת-קבוצות משמעותיות של בני אדם הסובלים מהמחלה. בהתאם להגדרות המקרה שהוחלו, שיעורי אחוזים. יתרה מזאת, בדו"ח קונצנזוס מ"הסדנה 20- אחוזים ליותר מ 10 השכיחות של פרי אימפלנטיטיס בדוחות אלה נעו בין ) נאמר, כי ההתקדמות של פרי אימפלנטיטיס היא מהירה 2018( " העולמית בנושא מחלות ומצבים של החניכיים וסביב שתלים יותר מזו של מחלת החניכיים. הצהרה זו התבססה בעיקר על השוואה בין הערכות רטרוספקטיביות בקבוצות מתרפאים שטופלו באמצעות שתלים, לנתונים היסטוריים של קבוצות מחוסרות שיניים. הטיפול שניתן למתרפאים המאובחנים כסובלים מפרי אימפלנטיטיס מכוון לפתור את מצב הדלקת ולמנוע אובדן נוסף של העצם השולית התומכת ובכך לשמר את השתלים ושחזורי השיקום. מבחינה זו, הוכח כי טיפול לא ניתוחי בלבד אינו מספיק. נתונים ארוכי-טווח של התוצאות המתקבלות בעקבות טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס, הצביעו על שינויים קלים בלבד ברמות העצם השולית לאחר הטיפול. מחברי המאמר מתארים, כי כחלק מתרפאים קיומן של מחלות סביב שתלים. 596 , נבדקו בקרב 2013 מהערכה ארצית של טיפולי השתלים אשר בוצעה בשבדיה בשנת לכל המתרפאים ניתן טיפול באמצעות שתל תשע שנים קודם לכן. לאחר בדיקת מחדר סביב השתלים ובדיקה רדיוגרפית, נקבעה מתרפאים עם פרי אימפלנטיטיס מתונה/חמורה (דימום לאחר בדיקה 98 אבחנה לכל אתר שתלים ולכל מתרפא. בסך הכול אובחנו שני מ"מ) באחד או יותר מהשתלים. באותה עת דווח לרופאי השיניים האחראיים, על המצב הקליני והרדיוגרפי של > ואובדן עצם המתרפאים שלהם. מטרה המחקר הנוכחי בוצע על מנת להעריך את ההתערבויות שבוצעו והשלכותיהן ביחס לאובדן עצם נוסף באתרים שאובחנו עם מתרפאים שאובחנו עם פרי אימפלנטיטיס מתונה/חמורה-קשה 70 2017 פרי אימפלנטיטיס. במחקר השתתפו בשנת ביותר מאחד מאתרי השתלים שלהם ארבע שנים קודם לכן. שינויים ברמות העצם השולית במהלך תקופת המחקר, אשר נבדקו בעזרת צילומים רדיוגרפיים ומנבאים את התקדמות המחלה, זוהו על ידי מבחני רגרסיה ומודל ליניארי מעורב. תיקי )SD ±( המתרפאים נותחו לצורך התערבויות מקצועיות הקשורות לטיפול בפרי אימפלנטיטיס. אובדן העצם הממוצע מ"מ לאורך תקופת התצפית שנמשכה 1.1±2.0 שנים. 3.3 כמעט לכל המתרפאים ניתן טיפול באמצעים לא-כירורגיים, הכוללים ניקוי תת הרירית ו/או מעל הרירית של השתלים, ואילו משתתפים. אתרי השתלים אשר טופלו באמצעות ניתוח, הציגו 17 טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס היה מוגבל לתת-קבוצה בת מ"מ). 1.0±0.2( מ"מ, בעוד שלאחר הטיפול חלו רק שינויים קלים 2.4±1.4 לפני ההתערבות הכירורגית אובדן עצם ממוצע של הפרמטרים הקליניים (היווצרות דימום/תפליט בעת הבדיקה ועומק הכיסים) שנבדקו בעת האבחנה, היו מנבאים מובהקים מבחינה סטטיסטית להתקדמות המחלה. מסקנות מחברי המאמר הן, כי טיפולים לא-כירורגיים אינם מספיקים על מנת למנוע אובדן עצם נוסף באתרי שתלים שנפגעו על ידי פרי אימפלנטיטיס מתונה/חמורה. טיפול כירורגי בפרי אימפלנטיטיס מפחית באופן ניכר את התקדמות אובדן העצם, והערכות קליניות של דימום בעקבות בדיקה ועומק הכיס בעת האבחון, עשויות לחזות אובדן נוסף של העצם.

שהוצג בשתלים אשר אובחנו כסובלים מפרי אימפלנטיטיס מתון/חמור, היה

Karlsson K, Derks J, Håkansson J, et al. Interventions for peri- implantitis and their effects on further bone loss: A retrospective analysis of a registry- based cohort. J Clin Periodontol 2019; 46(8):872–879

57