עדכן רפואת שיניים - גיליון 169 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update. No. 169. September-October 2020

.14 אורך החיים של תותבות שלמות תותבות שלמות מהוות את הטיפול המשקם הנפוץ ביותר למצבים של חוסר שיניים מוחלט. המלצות שונות לגבי אורך החיים של שנים, 5 עד 3 תותבות, הקיימות בספרי הלימוד ובספרות המחקרית של שיקום הפה, אינן עקביות ומציעות להחליף תותבות לאחר שנים. עם זאת, לדברי מחברי המאמר, אין ראיות התומכות בהמלצות אלו. הגורמים המשפיעים על 10 עד 5 שנים, וכן 6 עד 5 אורך החיים של תותבות הינם מגוונים וכוללים שינויים בעצם האלבאולרית, שחיקת השיניים בתותבת, אובדן שיניים בתותבת, פונקציונליים, הרכב התזונה ותדירות השימוש בתותבת. ָ ר ָּ שבר של התותבת, שימוש בתכשירי פה הגורמים לשחיקה, הרגלים פ "התאמה לקויה של התותבות" זוהתה כסיבה השכיחה ביותר לבקשת שיניים תותבות חדשות, כאשר סיבות אחרות כוללות "זקוק לשיניים תותבות חדשות" ו-"התותבות שחוקות ושבורות". תוארו שני אלמנטים של החלפת תותבת: צורך סובייקטיבי, שנקבע על ידי המתרפא, וצורך נורמטיבי, שנקבע על ידי הרופא הקלינאי לאחר בדיקה והערכה של המתרפא ושל השיניים התותבות. הצורך הנורמטיבי עולה לעיתים קרובות על הצורך הסובייקטיבי. המתרפאים נוטים להסתגל להידרדרות האיטית של המכשיר בתוך הפה, היו מרוצים מהן, 20 אחוזים מהמתרפאים עם תותבות מעל גיל 70 עם תפיסה מינימלית של ההידרדרות הנלווית בפונקציה. דווח כי אחוזים מתותבות אלו היו מספקות מבחינה קלינית. לתותבות שאינן מתאימות באופן קליני יש פוטנציאל להשפיע לרעה 37 אך רק על איכות החיים הקשורה בבריאות הפה, בריאות הריריות, הלעיסה, הדיבור, והאסתטיקה. גיל מתקדם ומצב סוציו-אקונומי נמוך, המשותפים לרבים מהמתרפאים בעלי תותבות שלמות, קשורים גם לליקויים בשימוש בשירותי רפואת השיניים. היעדר התנהגות הקשורה בקבלת טיפול דנטלי בקרב מתרפאים עם תותבות מצמצם את האפשרות של קלינאים לזהות בעיות בתותבות או לייעץ למתרפא לקבל שיניים תותבות חדשות. העלות אף היא עשויה למלא תפקיד בצורך הסובייקטיבי להחלפת תותבות. למתרפאים עם תותבות שלמות יש סיכוי גבוה יותר להשתייך למעמד סוציו-אקונומי נמוך וסיכוי נמוך יותר שיהיה להם ביטוח דנטלי פרטי. אחוזים 14- אחוזים עיכבו את הפנייה לטיפול רפואי ו 29 מחקר אמריקאי שנעשה על מתרפאים בעלי ביטוח רפואי ציבורי גילה כי החודשים האחרונים. המכשול הנפוץ ביותר עליו דווח היה כספי, ולאחריו נמצאו חסמי גישה כגון זמני 12- ויתרו על טיפול רפואי ב המתנה, מיקומי המרפאות ותחבורה. מטרה הסקירה השיטתית הנוכחית נערכה על מנת לבחון את הראיות הקיימות לגבי אורך החיים של שיניים תותבות שלמות ולסקור וריאציות בהתאם לסוג ולמשך המעקב. התוצאה העיקרית שנבחנה הייתה אורך החיים של התותבת, שהוגדר כמשך הזמן בין מתן התותבת להחלפתה בתותבת חדשה או טיפול אלטרנטיבי כגון תותבות-על הנתמכות בשתלים או תותבת קבועה. התוצאה המשנית הייתה איחוד הכמויות של כשלים מוחלטים של תותבות. מטרה שלישית הייתה לקבוע באם האזור הגיאוגרפי, הגיל או המין נקשרו עם אורך החיים של תותבות שלמות. , CINAHL ( EBSCO ), MEDLINE לשם הסקירה, חיפשו החוקרים באמצעות מונחי מפתח בארבעה מאגרי מידע אלקטרוניים: . מחקרים העומדים בקריטריונים להכללה נבדקו על פי פרוטוקול קבוע. כן נבדקו Cochrane מאגרי רפואת הפה והשיניים וספריית רשימות הספרות של המחקרים שזוהו. איחוד תוצאות הכישלון של התותבות השלמות הוערך באמצעות שימוש במודלים של עמדו בקריטריונים להכללה בסקירה. הערכת המאמרים 273 תקצירים ייחודיים, מתוכם 21,607 אפקטים אקראיים. החיפוש הניב לסיכון נמוך מאוד. אורך החיים 18- מחקרים דורגו כבעלי סיכון נמוך להטיה ו 24 . מתוכם 42- בטקסט מלא הפחיתה מספר זה ל שנים, של תותבות בלסת התחתונה היה 10.3±3.8 סטיית התקן של תותבות שלמות בלסת העליונה היה ± הממוצע המשוקלל שנים. השיעור המאוחד של כישלון שיניים תותבות שלמות שנצפה במשך 10.8±4.7 שנים, ושל תותבות בשתי הלסתות היה 8.6±2.6 .0.41 שנים ומעלה היה 10 , ולאחר 0.12 שנים היה 6 עד 5 , לאחר 0.05 שנתיים או פחות היה מסקנות מחברי המאמר הן, כי תותבות שלמות, המיוצרות בעיקר במסגרות אוניברסיטאיות, נמצאו בעלות אורך חיים ממוצע שנים. שיעור הכישלונות של תותבות אלו גדל עם העלייה בגיל התותבות, ואורך החיים של 10.1±4.0 סטיית תקן של ± משוקלל התותבות בלסת העליונה היה ארוך יותר מזה של התותבות בלסת התחתונה.

Taylor M, Masood M, Mnatzaganian G. Longevity of complete dentures: A systematic review and meta-analysis. J Prosthet Dent 2020. DOI: 10.1016/j. prosdent.2020.02.019

50

Made with FlippingBook Ebook Creator