עדכן רפואת שיניים - גיליון 172 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.172 March-April 2021

.10 קשר בין תוצאות הטיפול במחלת חניכיים לפרי-אימפלנטיטיס אחוזים מהם ברמת 32.4 סיבוכים ביולוגיים ומכניים עשויים להופיע לעתים קרובות במהלך תפקודם של שתלים דנטליים בקרב אחוזים ברמת המתרפא. מוקוזיטיס סביב השתל נחשבת לאירוע הפיך ומוגדרת כדלקת של הרירית באזור השתל 34.6- השתל ו בהיעדר אובדן רציף של העצם השולית. פרי-אימפלנטיטיס הינו מצב פתולוגי המתרחש ברקמות סביב שתלים דנטליים, המאופיין בדלקת של הרירית סביב השתל ואובדן פרוגרסיבי של העצם התומכת. פרי-אימפלנטיטיס נחשב למצב בלתי הפיך ועלול להוביל שתלים נגרם כתוצאה 22 מתוך 14 לאובדן השתל. ואכן, במחקר שבו נערך מעקב ארוך טווח אחר שתלים, נמצא כי אובדנם של מזיהום סביב השתל. הגדרות קליניות של פרי-אימפלנטיטיס מתבססות למעשה על מדדי הדימום בעת בדיקת מחדר ו/או היווצרות של תפליט, עומק כיסים ומצב העצם או שינוי גרמי סביב השתלים. מחברי המאמר טוענים כי נוצר קשר של סיבה לתוצאה בין הצטברות של רובד חיידקים להתפתחות דלקת סביב שתלים. גורמים הקשורים למצב החניכיים והטיפול במחלות החניכיים, כגון ההיסטוריה של מחלת החניכיים, מחלה שלא טופלה, היגיינת פה לקויה וחוסר עמידה בטיפולי התחזוקה, הם חלק ממדדי הסיכון החשובים לפרי-אימפלנטיטיס. לדברי מחברי המאמר, למרות שההיסטוריה של מחלת החניכיים מוכרת כסיכון עיקרי לפרי-אימפלנטיטיס, ההכרה בהשפעה הקלינית שלה משתנה מאוד בין המחקרים הקיימים בשטח זה. הם מציינים, כי ההגדרה הקלינית של מצב חניכיים עשויה להשפיע על הקשר בין מחלת החניכיים לפרי-אימפלנטיטיס. הגדרות קליניות שונות ששימשו 31 בסקירה שיטתית שנערכה לאחרונה על נושא זה, נמצאו לאבחנה של פרי-אימפלנטיטיס אחוזים 47- במחקרים. כמו כן, כתוצאה מחוסר עקביות בהגדרת המקרה, השכיחות של פרי-אימפלנטיטיס נעה בין אחוז אחד ל והודגשה החשיבות במתן הסכמה לגבי ההגדרות של פרי-אימפלנטיטיס, במיוחד על מנת ליצור סטנדרטיזציה ולשפר את הפרוטוקולים הטיפוליים במחלה. יתר על כן, נקודת הזמן בו נערכה הערכת מצב החניכיים עשויה אף היא להשפיע על הקשר עם פרי-אימפלנטיטיס. במחקרים רבים מבוססת הערכת הסיכון לחניכיים על אבחון חניכיים ראשוני ו/או מוערכת שוב בבדיקה הסופית. לעומת זאת, ההשפעה של תגובת הטיפול בחניכיים לפני הצבת השתל נחקרה הרבה פחות. מטרה במחקר הנוכחי נעשתה הערכה רטרוספקטיבית של הקשר בין תוצאות הטיפול בחניכיים ושכיחותן של מחלות סביב השתלים ברמת , באזל, שוויץ) שעברו טיפול תומך בחניכיים והשתלות AG שתלים (שטראומן, 260 מתרפאים עם 86 הרקמות. לצורך המחקר נבדקו במשך יותר משלוש שנים במחלקה לפריודונטיה של הפקולטה לרפואת שיניים בשטרסבורג צרפת. ) ובבדיקה חוזרת סופית T 1( ), לפני הצבת השתל T 0( נתונים קליניים ורדיוגרפיים של החניכיים והשתלים נרשמו בבדיקה הראשונית המתאימות לנוכחות של כיס פריודונטלי שהינו PIKA ו- PIBE ). נעשה שימוש בשתי הגדרות של חומרת הפרי-אימפלנטיטיס, T 2( מ"מ במהלך 3 ≥ מ"מ, או 2 ≥ מ"מ עם דימום בבדיקת מחדר או קיום תפליט וסימנים רדיוגרפיים של רמת עצם של 6 ≥ מ"מ או 5 ≥ שנים 9.4 המעקב אחר השתלים, בהתאמה. ניתוחי הנתונים נערכו ברמת המטופל. המעקב הממוצע אחר השתלים למתרפא היה שנים לפחות. שני שתלים אבדו בעקבות פרי-אימפלנטיטיס. שכיחות המתרפאים 10 אחוזים מהמתרפאים קיבלו שתל במשך 38.0- ו אחוזים בהתאמה. כיסי חניכיים שיוריים, אובדן התאחיזה הקליני, אובדן עצם/גיל 12.8- אחוזים ו 15.1 הייתה PIBE ו- PIKA עם . ניתוח רגרסיה של קוקס המותאם למספר השתלים למתרפא הראה שכיסים PIBE ו- PIKA היו בולטים יותר במתרפאים עם T 2- ב . אבחון ראשוני של מחלת חניכיים חמורה היה קשור לשכיחות המדדים של PIBE ו- PIKA נקשרו באופן עצמאי ל- T 1- שיוריים ב . PIBE מסקנות מחברי המאמר הן, כי מצבים פריודונטליים הקיימים לפני הצבת שתלים הינם אינדיקטורים לסיכון לשכיחות של פרי-אימפלנטיטיס. במהלך מעקב השתלים נראה כי חומרת המצב של החניכיים מהווה אינדיקטור אמין לרגישות המתרפאים להתפתחות פרי-אימפלנטיטיס.

Vagia P, Papalou I, Burgy A, et al. Association between periodontitis treatment outcomes and peri- implantitis: A long- term retrospective cohort study. Clin Oral Implants Res 2021. DOI: 10.1111/clr.13741

32