עדכן רפואת שיניים - גיליון 172 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.172 March-April 2021

.14 שכיחות עששת לאורך זמן

בתכנית מניעה מקיפה בבית הספר

מחברי המאמר מציינים כי באופן גלובלי, במדינות בעלות הכנסה נמוכה, בינונית וגבוהה, מחלת העששת בקרב ילדים עולה על ניסתה ארצות הברית לטפל במגפת העששת על ידי הגדלת 2010 ועד 1990 שנה. משנת 30 אחוזים ולא השתנתה באופן ניכר מזה 30 ). עם זאת, 199,000- ל 163,000- אחוזים (מ 22- אחוזים ואת מספר רופאי השיניים ב 300- לילדים ביותר מ Medicaid ההוצאות של להשקעות אלו הייתה השפעה מועטה ברמה הלאומית על מצב העששת של ילדים בשיניים נשירות או קבועות. הם טוענים, כי מניעת סוכנויות פדרליות וארגונים 12- העששת במסגרת בתי הספר הינה פלטפורמה שיכולה לטפל בנטל העששת העולמי והלאומי. יותר מ השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר התכניות 15 לאומיים המליצו על מניעת עששת בבתי הספר. כתוצאה מכך, במהלך הקיימות למניעת עששת בבתי ספר. עם זאת, בהשוואה לסטנדרט הטיפול הנהוג במרפאות שיניים מסורתיות, מרבית התכניות בבתי הספר מציעות טיפול מוגבל. בנוסף, תכניות המבוססות על בית הספר מציגות שונות משמעותית בסוג הטיפול (למשל, מיון בלבד או מיון בתוספת פעולת מניעה אחת או שתיים), תדירות הטיפול (למשל, פעם או פעמיים בשנה), מיקוד הטיפול (למשל, בכיתות או גיל ילדים ספציפי), או טיפול בשיניים ספציפיות (למשל, משטחי הסגר של השיניים הטוחנות הראשונות הקבועות בלבד). הם מציינים כי בהרחבה, פעולות ממשלתיות ותמריצים כספיים תומכים בשימוש יתר בטיפול מבוסס מרפאות ובניצול חסר של מניעה המבוססת על בית הספר. יתר על כן, למרות שקיים מידע ניכר המבוסס על ניסויים קליניים בנושא יעילותה של התערבות פרטנית למניעה, קיים מעט מידע על יישום או יעילות קלינית של התערבויות משולבות המבוססות על פרקטיקות של בית הספר. משנת ערכו מחברי המאמר תכנית מקיפה למניעת עששת בבתי ספר, שסיפקה טיפולים חצי שנתיים למניעת ועצירת 2010 ועד 2004 עששת בכל השיניים הנשירות והקבועות בילדים. כל הטיפול ניתן על ידי שינניות ודווח בעבר על יעילות העלות של התוכנית. מטרה המחקר הנוכחי נועד להצביע על כך, כי טיפול מקיף בבית הספר עשוי למנוע חסמים בטיפול ולהיות יעיל מבחינה קלינית. המחברים 6,927- בתי ספר יסודיים ציבוריים בארצות הברית, והעניקו טיפול ל 33- ערכו מחקר פרוספקטיבי קבוצתי פתוח במשך שש שנים ב בתי 27 ), ואחריהם 1 ילדים בקהילות עם וללא פלואורידציה של מי השתייה. בתחילה נרשמו לניסוי הקבוצתי שישה בתי ספר (שלב שנים. לאחר ביצוע של 3 עד 2 שנים, והמשתתפים משלב 5 עד 1 ). החוקרים עקבו אחר המשתתפים משלב 2 ספר נוספים (שלב בדיקות שיניים, העניקו שינניות לילדים טיפול מונע פעמיים בשנה, אשר כלל איטומים באמצעות יונומר זכוכית, שחזורים טיפוליים זמניים של יונומר זכוכית, לכה המכילה פלואוריד, מתן מברשות שיניים ומשחות שיניים המכילות פלואוריד, הוראות להיגיינת הפה, והפנייה לרופאי שיניים בקהילה לפי הצורך. המחברים השתמשו במשוואות אומדן כלליות על מנת לאמוד את השינוי בשכיחות 28-10- , ומ 1 אחוזים בשלב 39-18- אחוזים: מ 50- העששת לא מטופלת לאורך זמן. שכיחות העששת שלא טופלה פחתה ביותר מ .0.79 . יחס הסיכויים המותאם של עששת שלא טופלה לביקור במרפאה היה 2 אחוזים בשלב מסקנות המחברים וההשלכות המעשיות של המחקר הן, כי תכנית מקיפה למניעת העששת של בית הספר אשר נוסתה, נקשרה להפחתה ניכרת בעששת שלא טופלה בילדים, ותמכה ברעיון של הרחבת שיטות העבודה המסורתיות, כך שתכלול טיפול נטול תרסיס המבוסס על ביקור במרפאה ובקהילה.

Starr JR, Ruff RR, Palmisano J, et al. Longitudinal caries prevalence in a comprehensive, multicomponent, school-based prevention program. J Am Dent Assoc 2021; 152(3): 224-233

40