עדכן רפואת שיניים - גיליון 177 ינואר-פברואר Israel Dental Update no.177 January-February 2022

.14 הישרדות והצלחה של תותבות-על הנתמכות בשתלים ושיניים ושל תותבות הנתמכות רק בשתלים על פי מחברי המאמר, קיים תיעוד רב על אפשרויות הטיפול במתרפאים עם מספר שיניים נמוך מאוד באמצעות ) ותותבות-על המוחזקות על ידי כתרים כפולים. RDPs תותבות נשלפות ( בנוסף לשימוש כמחברים על גבי שיניים טבעיות, משמשים הכתרים הכפולים לאחיזה של תותבות הנתמכות על גבי ). מחברי המאמר קובעים, כי DCRDs שיניים ושתלים או נתמכות אך ורק על ידי שתלים מקסילריים ומנדיבולרים ( למרות שהיתרונות התיאורטיים של שילוב שיניים ושתלים לתמיכה בתותבת אחת עשויים להצביע על כך שאפשרות טיפול זו תהיה מוצלחת, רק כמה מחקרים קצרי טווח חקרו את ההישרדות וההצלחה של תותבות הנתמכות על גבי כתרים כפולים נתמכי שתלים ושיניים. הישרדות גבוהה דווחה לגבי תותבות הנתמכות על כתרים כפולים נתמכי שנים 5.9-2 אחוזים לאחר 100-93 שתלים בלבד, הן עבור תותבות-העל והן עבור השתלים, עם הישרדות של של העמסה. הסיבוכים השכיחים ביותר היו סדקים של ציפוי הויניר, שבר של מסגרת השרף האקרילי או השיניים האקריליות וצורך בריפוד. מספר מחקרים מצביעים על כך שמספר הסיבוכים גדול יותר עבור שתלים ותותבות בלסת העליונה מאשר בלסת התחתונה. המחקרים המעטים הזמינים עבור תותבות הנתמכות על גבי כתרים כפולים נתמכי שתלים מדווחים על הישרדות גבוהה. מחקר אחד ניתח תותבות הנתמכות על גבי כתרים כפולים על פני תקופה של עד שש שנים ומצא אחוזים עבור השתלים, שיני התמיכה הטבעיות, ותותבות העל, 100- ו 92.96 ,98.72 שיעורי הישרדות גבוהה של אחוזים עבור תותבות הנתמכות על גבי כתרים כפולים נתמכי שתלים 100 בהתאמה. מחקר אחר תיעד הישרדות של ושיניים במהלך תקופת תצפית של עד שמונה שנים. מחקרים שהשוו את ההישרדות של תותבות הנתמכות על גבי כתרים כפולים נתמכי שתלים בלבד ונתמכי שילוב של שתלים ושיניים לא הצליחו לחשוף הבדל משמעותי בין שני סוגי השיקום. מידע מוגבל זמין לגבי ההישרדות וההצלחה של תותבות הנתמכות על כתרים כפולים נתמכי בשתלים ושיניים. יתר על כן, מעט מאוד מחקרים השוו תותבות הנתמכות על כתרים כפולים נתמכי שתלים ושיניים עם תותבות הנתמכות בשתל בלבד. מטרה המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך ולהשוות את ההישרדות וההצלחה (הישרדות ללא סיבוך משמעותי) של תותבות הנתמכות על כתרים כפולים על גבי שילוב של שתלים ושיניים וכאלו הנתמכים בשתל בלבד על פני תקופה שנים. השערת האפס של המחקר הייתה כי ההישרדות וההצלחה לא יהיו שונים באופן משמעותי בין 11 של עד תותבות הנתמכות על כתרים כפולים הנתמכים בשתל ושן לעומת כאלה הנתמכים אך ורק על שתל. לצורך המחקר נרשמו מתרפאים במחלקה לפריודונטיה בבית החולים האוניברסיטאי של היידלברג ברציפות . תותבות הנתמכות על כתרים כפולים הוערכו להישרדות והצלחה. עקומות על שם 2015- ל 2002 בין השנים שימשו על מנת לזהות את ההשפעות הפוטנציאליות של הגיל, המין, הלסת, Cox קפלן-מאייר וניתוחי רגרסיה של תותבות 139 . המיקום של השתלים, ומספר השיניים התומכות על הצלחת התותבות הנתמכות על כתרים כפולים גברים). תקופת 76 שנים; מתוכם 65.6±9.1 : משתתפים (גיל ממוצע 126- הנתמכות על כתרים כפולים הוצבו ב אחוזים) תותבות הנתמכות על כתרים כפולים נתמכו אך ורק על 38( 53 . שנים 4.2 המעקב הממוצעת הייתה שתלים). ההישרדות 199- שיניים ו 239( אחוזים) נתמכו בשתלים ושיניים 62( 86- שתלים) ו 213( ידי שתלים אחוזים בקבוצה של 97.7- אחוזים בקרב הקבוצה של הנתמכים בשתלים ו 96.2 המצטברת של חמש שנים הייתה הנתמכים בשתלים ושיניים. אחוזים לתותבות 88.2 ניתוח בו-זמני של כישלונות וסיבוכים חמורים גילה הצלחה מצטברת של חמש שנים של אחוזים עבור תותבות הנתמכות על גבי כתרים כפולים 81.9- הנתמכות על גבי כתרים כפולים על גבי שתלים ו גילה סיכון גבוה יותר Cox נתמכי שתלים ושיניים, ללא הבדל משמעותי בין שני סוגי השיקום. ניתוח רגרסיה של

42