עדכן רפואת שיניים - גיליון 191 מאי-יוני Israel Dental Update no.191 May-June 2024

.13 ה

טיפול חניכיים בתחזוקה לטווח ארוך

מחברי המאמר מתארים, כי פריודונטיטיס היא מחלה דלקתית כרונית המאופיינת על ידי הרס הרקמות הרכות והקשות המקיפות את השיניים, וכתוצאה מכך גורמת לאובדן הרקמות התומכות והשיניים. בהיעדר טיפול מקצועי, פגיעה בחניכיים עלולה להזיק עוד יותר לפריודונטיום הסמוך. עקירת שן סמוכה 'ללא תקווה' או חסרת חשיבות אסטרטגית משפרת את ההישרדות של שיניים טוחנות שעברו טיפול חניכיים שוטפת. על מנת לשפר את הפרוגנוזה של שיניים עם תמיכה חניכיים לקויה ועם פרוגנוזה פוטנציאלית מוגבלת, נדרשות פעולות תחזוקה הקשורות בעלויות מוגברות. בנוסף לעלויות ישירות של הטיפול, החלפת שיניים שאבדו עקב מחלת החניכיים מהווה עומס משמעותי על המתרפאים. לכן, חייב רופא השיניים להעריך את הפרוגנוזה של שיניים עם פגיעות בחניכיים, על מנת להקל על התקשורת עם המתרפאים, לנסח תוכניות טיפול מתאימה, להפחית את העומס על המתרפאים ולהגדיל את האמון שלהם בהליכי הטיפול. ), מתייחסת להערכה מחדש ולטיפול חוזר המבוצע לאחר צעדי SPC ), המכונה גם טיפול חניכיים תומך ( PM תחזוקת החניכיים ( מהווה תנאי מוקדם SPC הטיפול הראשון והשני המבוצעים במרווחי זמן קבועים מראש על מנת לשמור על בריאות החניכיים. לתחזוקה ארוכת טווח של יעילות הטיפול המשמר של שיניים עם פגיעות בחניכיים על ידי שמירה על יציבות החניכיים לאחר התערבויות שונות. , הסיכון לאובדן טוחנת נמצא במחקרי SPC בסקירות שיטתיות שנערכו על מנת לזהות את גורמי הסיכון לאובדן שיניים במהלך עוקבה מרובים גבוה משמעותית מזה של שיניים אחרות והתגובה של טוחנות להליכי טיפול נמצאה אף ירודה יותר. מצב זה עשוי להיות מיוחס למיקומם האנטומי והמורפולוגיה הפיזיולוגית שלהן, שהופכים את טיפול החניכיים בטוחנות מאתגר יותר. בהשוואה לשיניים אחרות, הרי שהשיניים הטוחנות, בשל המאפיינים המורפולוגיים שלהן, מתאימות למספר אפשרויות של טיפול כירורגי, כגון ניתוח רסקטיבי ומנהור. לדברי המחברים, לא בוצעו בעבר סקירות של ניתוחי תת-קבוצות לפי סוג השן כדי לזהות גורמים מערפלים במדידה הסטטיסטית הגורמים לסטייה מהערכים האמיתיים. בנוסף, השיניים הטוחנות משחקות תפקיד דומיננטי בלעיסה היומיומית, ושיקום הטוחנות הינו מאתגר ויקר יותר. מטרה מחקר זה נעשה על מנת להעריך את שיעור ההישרדות של השיניים הטוחנות במהלך טיפולי תחזוקה במתרפאים עם חניכיים פגועות, וכן להגדיר גורמי סיכון הקשורים לאובדן השן הטוחנת. ממאגרי המידע הבאים: 2023 באוגוסט 28 המחברים אחזרו מחקרי אורך עם משך מעקב מינימלי של חמש שנים, שפורסמו עד . כל המחקרים כללו נתונים שדיווחו על שימור של שיניים טוחנות. מבין Web of Science ו- Cochrane , Embase , MEDLINE ספריית שיניים טוחנות שנשמרו בתחילת טיפולי 29,908 , מתרפאים 5584( מחקרים 41 הדוחות הפוטנציאליים המתאימים, נכללו 1323 אחוזים. 82 שנים). שיעור ההישרדות המאוחד של הטוחנות במהלך טיפולי התחזוקה היה 14.7 אחזקה, משך מעקב ממוצע של למתרפא בשנה, בקרב המתרפאים שקיבלו טיפולי תחזוקה של החניכיים לטווח 0.05 האובדן הממוצע של שיניים טוחנות היה גורמים. שישה גורמים הקשורים למתרפא (גיל מבוגר יותר, חוסר שיתוף פעולה, עישון, 15 הארוך. במטא-אנליזה שנערכה, נבדקו ברוקסיזם, סוכרת והיעדר ביטוח פרטי) וחמישה גורמים הקשורים לשן (מיקום בלסת, עומק כיס גבוה, מעורבות הפורקציה, ניידות גבוהה יותר וחוסר חיות של המוך) זוהו כגורמי סיכון לאובדן טוחנת במהלך טיפול תחזוקה. מסקנות החוקרים מצביעים על כך, שלפי ממצאי המחקר הנוכחי ניתן להשיג רטנציה לטווח ארוך של שיניים טוחנות שנפגעו בחניכיים. בקרב המתרפאים שקיבלו טיפולי תחזוקה. הגיל, אי ציות, עישון, ברוקסיזם, 1 < המספר הממוצע של טוחנות אשר אבדו בעשור היה סוכרת, היעדר כיסוי ביטוחי פרטי, המיקום בלסת, מעורבות הפורקציה, ניידות גבוהה יותר, עלייה בעומק הכיס ואובדן חיות מוך השן הם גורמי סיכון גבוהים לפרוגנוזה ארוכת טווח של שיניים טוחנות.

Chen X, Xu C, Wu Y, Zhao L. The survival of periodontally treated molars in long-term maintenance: A systematic review and meta-analysis. J Clin Periodontol 2024; 51: 631-651

42