עדכן רפואת שיניים - גיליון 191 מאי-יוני Israel Dental Update no.191 May-June 2024

.16 ה

מ"מ) 15-11( לבין שתלים ארוכים בשילוב עם הליכי הרמת רצפת סינוס

מחברי המאמר מציינים, כי מתרפאים עם משנן חלקי ויחידות לעיסה חסרות בחלק האחורי של הלסת העליונה סובלים לעיתים קרובות מחוסר גובה רכס מספיק על מנת להתאים מיקום של שתלים דנטליים באורך סטנדרטי. הליכי גרפט של הסינוס, בין אם מבוצעים בהשהיה או נערכים בו-זמנית עם התקנת השתל, נחשבים כסטנדרט הטיפול. נתונים ארוכי טווח על הישרדות השתלים ושיעורי הסיבוכים הראו תוצאות חיוביות של שיטת טיפול זו. נהלים אלה כרוכים בחסרונות כגון זמן טיפול ממושך, עלויות גבוהות יותר ותחלואה מוגברת של המתרפאים. נתונים לטווח קצר ובינוני על טיפול האמצעות שתלים קצרים יותר הראו שיעורי הישרדות גבוהים וסיבוכים מינימליים. קיום של מגבלות פוטנציאליות כגון יחס גבוה בין הכתר לבין השתל ומספר גבוה יותר של סיבוכים ביולוגיים וטכניים הביאו להמלצה זהירה על שתלים דנטליים קצרים יותר, בעיקר כאשר משתמשים בהם לתמיכה בשחזורים של יחידה אחת ללא סד מחבר. לדברי המחברים, נתונים קצרי טווח וסקירה שיטתית בנושא הציגו העדפת שימוש בשתלים דנטליים קצרים יותר, בהתבסס על תחלואה מופחתת של המתרפא, זמן ניתוח קצר יותר, זמן טיפול מופחת באופן כללי ועלויות נמוכות יותר. מטרה המחקר הרב-מרכזי הנוכחי נערך על מנת להשוות את שיעורי ההישרדות של שתלים בהשוואה בין שתלים דנטליים קצרים יותר מ"מ) בשילוב עם הרמת סינוס על פני תקופת תצפית של עשר שנים. המטרות 15-11( מ"מ) לבין שתלים באורך סטנדרטי 6( ) ומדדי תוצאות המדווחים על ידי MBL המ ׁשניות כללו את שיעור הסיבוכים הביולוגיים והטכניים, שינויים ברמת העצם השולית ( .) PROMs המתרפא ( מ"מ בלסת העליונה האחורית באופן אקראי 7-5 שתלים) עם רכס בגובה 137( מתרפאים 101 לצורך המחקר, חילקו המחברים מ"מ) עם גרפט של 15-11( ]) או שתלים באורך סטנדרטי GS מ"מ) (קבוצת הקצרים [ 6( לשתי שיטות טיפול: שתלים קצרים יותר ]). לאחר הרכבת השחזור הסופי, המתרפאים נקראו באופן קבוע לביקורת במשך עד עשר שנים. הערכת GG הסינוס (קבוצת הגרפט [ ), פרמטרים ביולוגיים וטכניים ומדדי תוצאות המדווחים על ידי MBLs התוצאות כללה הישרדות השתלים, רמות העצם השוליות ( .) OHIP -49( המתרפאים באמצעות ּפרֹופיל ההשפעה של בריאות הפה ) היו 41/57= GG שתלים; 48/ מתרפאים 36= GS שתלים ( 105 מתרפאים עם 77 , במשך תקופת מעקב של חמש עד עשר שנים כשלים) 2 = GS אחוזים ( 96.0 אחוזים). שיעורי הישרדות השתלים ברמת המתרפא היו 21 זמינים לבדיקה חוזרת (שיעור נשירה של מ"מ. סיבוכים טכניים התרחשו בעיקר בחמש השנים הראשונות. שיעורי 0.00- הסתכם ב MBLs ), כאשר חציון GG אחוזים ( 100- ו ) GS ( 7.00 החציוניים לאחר עשר שנים היו OHIP -49 ). ציוני GG אחוזים ( 13.3- ) ו GS אחוזים ( 4.2 סביב-אימפלנטיטיס היו .) GG ( 9.00- ו מסקנות מחברי המאמר מסכמים, כי בהתבסס על שיעורי הישרדות דומים של השתלים לעשר שנים, תחלואה מופחתת של המתרפאים ועלויות נמוכות יותר, השימוש בשתלים דנטליים קצרים יותר עשוי לשמש כחלופת טיפול לשתלים ארוכים המוחדרים בשילוב עם גרפט של הסינוס למתרפאים עם גובה רכס מוגבל באזור האחורי של הלסת העליונה.

Thoma DS, Haas R, Sporniak-Tutak K, et al. Randomized controlled

multi-centre study comparing shorter dental implants (6

mm) to longer dental implants (11-15 mm) in combination with sinus floor elevation procedures: 10-year data. J Clin Periodontol 2024; 51: 499-509

50