עדכן רפואת שיניים גיליון 193 ספטמבר-אוקטובר Israel Dental Update no.193 September-October 2024

.8 ה מחברי המאמר מציינים, כי מתן מרשמי אנטיביוטיקה לטיפול באופן מערכתי למניעת סיבוכים לאחר ניתוח ו/או לשם תוצאות ניתוחיות מועילות נותר נושא שנוי במחלוקת במשך עשרות שנים. הפרוטוקולים המקוריים להנחת שתלים דגלו באופן דוגמטי וכקונצנזוס במתן טיפול פרופילקטי אנטיביוטי והארכת הטיפול האנטיביוטי במהלך התקופה שלאחר הניתוח. בסקירה שיטתית שפורסמה לאחרונה, סוכם כי אין תועלת בטיפול מונע אנטיביוטי על הישרדות ההשתלה בניתוחי השתלה לא מסובכים במתרפאים בריאים. פרי-אימפלנטיטיס הינו מצב פתולוגי המתרחש ברקמות המקיפות את השתלים הדנטליים, המאופיין על ידי דלקת של הרירית סביב השתל ולאחר מכן אובדן מתקדם של העצם האלבאולרית. מצב זיהומי זה משפיע על כשניים מתוך עשרה מתרפאים מיליון שתלים מוחדרים מדי שנה ברחבי העולם על ידי מספר הולך וגדל של קלינאים בעלי מומחיות 12- ובהינתן ההערכה שכ שונה, קיים חשש כי פרי-אימפלנטיטיס מהווה סיבוך הולך וגובר ברפואת השיניים. בתלות בהגדרת המקרה המיושמת, שכיחות אחוזים ברמת המתרפא. בדרך כלל, התפתחות המחלה מופיעה 45-22 אחוזים ברמת השתל לבין 22-10 פרי-אימפלנטיטיס נעה בין במהלך השנים הראשונות לאחר שהשתל מועמס באופן תפקודי. ישנו מספר רב של פרוטוקולים לטיפול מומלץ בפרי-אימפלנטיטיס, כולל גישה לא ניתוחית, גישה כירורגית וגישות משולבות. טיפול בלתי ניתוחי בלבד הראה תוצאות בלתי צפויות, בעוד שנתונים ארוכי טווח של תוצאות לאחר טיפול כירורגי מציגים עלייה קטנה בלבד ברמת העצם. גישה ניתוחית נחשבת חלק חיוני מהטיפול עם השפעה מעכבת על התקדמות פרי-אימפלנטיטיס. עדיין לא זוהה פרוטוקול של "תקן זהב" ברחבי האוכלוסייה הכללית או בקבוצות מתרפאים ספציפיות. סקרים שנערכו בקרב מומחים בפריודונטיה באוסטרליה, בריטניה וארצות הברית מאשרים היעדר קונצנזוס ופרוטוקולים טיפוליים מתוקננים. במשך עשרות שנים, ההנחה הייתה כי ניתן לאמץ פרוטוקולים והנחיות בהם נעשה שימוש בטיפול במחלות החניכיים לשם הטיפול בפרי-אימפלנטיטיס. המחברים מדגישים, כי במבוגרים בריאים מבחינה מערכתית הסובלים ממחלת החניכיים, השימוש הנוסף באנטיביוטיקה מערכתית בעקבות ניתוח החניכיים אינו מוצדק עקב הסיכון הקל בלבד במצב זיהומי. שימוש באנטיביוטיקה מערכתית כחלק מטיפולי החניכיים מומלץ רק במקרים של מתרפאים עם פגיעה חיסונית או במקרים של מחלת חניכיים אגרסיבית או שאינה מגיבה לטיפול. באופן מפתיע, רוב הפרוטוקולים של הטיפול הניתוחי בפרי-אימפלנטיטיס מציעים שימוש משלים של אנטיביוטיקה מערכתית לפגיעה בחיידקים ספציפיים. טיעון נוסף לשימוש משלים כזה הוא שזיהומי פרי-אימפלנטיטיס אינם מוגבלים לתאי רקמת החיבור ועלולים להתפשט לאזור מח העצם. בשל מגוון החיידקים הקיימים בנגעים של פרי-אימפלנטיטיס, ייתכן שיש צורך בשימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח. החסרונות הם לא רק בסיכון המוגבר לשינוי במיקרופלורה הנורמלית המגינה ואף בזיהומי-על ותגובות אלרגיות, אלא גם בהעצמת העמידות לאנטיביוטיקה. הם מדגישים כי מכיוון שנראה שקיים חוסר בניסויים קליניים מבוקרים להערכת היעילות של טיפול אנטי-מיקרוביאלי מערכתי כתוספת לטיפול הכירורגי בפרי-אימפלנטיטיס, ההשפעה הנוספת על התוצאה מוטלת בספק. התיעוד המדעי הדל, יחד עם מחסור בהנחיות לטיפול, עלולים להוביל לשימוש מופרז באנטיביוטיקה במהלך הטיפול הכירורגי בפרי-אימפלנטיטיס. מטרה הסקירה השיטתית הנוכחית נערכה על מנת לספק מידע על טיפול אנטיביוטי משלים באמצעות בדיקת הספרות המדעית הזמינה בגישה דו-שלבית. גישה זו מורכבת מהערכה איכותית של סקירות שיטתיות רלוונטיות ובדיקה של מחקרים ראשוניים על מנת להעריך באופן ביקורתי את היעילות של מתן אנטיביוטיקה מערכתית כתוספת לטיפול כירורגי של פרי-אימפלנטיטיס. החוקרים Web of ו- MEDLINE , The Cochrane Library , EMBASE ערכו חיפוש שיטתי של הספרות בארבעה מאגרי מידע אלקטרוניים ( ) לגילוי מחקרים אקראיים מבוקרים, מחקרי עוקבה, מחקרי מקרה-בקרה וסקירות שיטתיות המדווחות על טיפול כירורגי Science בפרי-אימפלנטיטיס, עם וללא טיפול אנטיביוטי סיסטמי נלווה. הסקירות השיטתיות והמחקרים הראשוניים שנכללו הוערכו באופן בהתאמה. לא נקבעו הגבלות לתאריך הפרסום, כתב העת או השפה. GRADE ו- AMSTAR איכותי באמצעות אמצעי ההערכה של מאמרים אשר מתוכם שבע סקירות שיטתיות ושני מחקרים ראשוניים בלבד ענו על הקריטריונים 681 בחיפוש בספרות נמצאו להכללה. ארבע מתוך השבע כללו סקירות שיטתיות, אשר הגיעו למסקנה שלא קיימות ראיות לשימוש באנטיביוטיקה מערכתית לשיפור התוצאות הקליניות בטיפול כירורגי של פרי-אימפלנטיטיס. בסקירה אחת לא נעשתה הערכה של רמת הראיות ובאחרת לא

30