עדכן רפואת שיניים גיליון 196 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.196 March-April 2025

גורמים מקומיים בפה - רמת היגיינה נמוכה, המובילה למחלות חניכיים כגון דלקת חניכיים או פריודונטיטיס, מגבירה את הסיכון היגיינת פה לקויה l . זיהומים כרוניים אלו עלולים להחמיר את הפגיעה בעצם לאחר חשיפה לביספוספונטים. ONJ ל- - שיניים תותבות לא מותאמות או פציעות חוזרות ברירית הפה עלולות לשמש כמוקדים להתפתחות נמק, טראומה כרונית l במיוחד כאשר העצם כבר מושפעת מהתרופה. ), ככל הנראה Maxilla ) מאשר בלסת העליונה ( Mandible גבוהה יותר בלסת התחתונה ( ONJ - השכיחות של מיקום אנטומי l בשל צפיפות העצם הגבוהה יותר ואספקת הדם המוגבלת יחסית בלסת התחתונה. גורמים טיפוליים נלווים - שימוש ממושך בקורטיקוסטרואידים, נפוץ בקרב חולים עם מחלות כרוניות או סרטן, נקשר לעלייה טיפול בסטרואידים l . סטרואידים מפחיתים את תגובת הריפוי ומגבירים את הרגישות לזיהומים. ONJ בסיכון ל- , המשמשות לעיתים בשילוב עם ביספוספונטים בטיפול Denosumab או Bevacizumab - תרופות כגון תרופות אנטי-אנגיוגניות l על ידי עיכוב יצירת כלי דם חדשים, החיוניים לריפוי העצם. ONJ בסרטן, מעלות את הסיכון ל- - טיפולים כימותרפיים, במיוחד בקרב חולים אונקולוגיים, פוגעים בריריות הפה ובתפקוד המערכת החיסונית, כימותרפיה l ובכך תורמים להתפתחות הסיבוך. השלכות לזיהוי וניהול סיכונים גורמי סיכון אלה מדגישים את החשיבות של הערכה מקיפה לפני ביצוע טיפולי שיניים במטופלים המשתמשים בביספוספונטים. רופאי שיניים נדרשים לאסוף היסטוריה רפואית מפורטת הכוללת הרגלי חיים, תרופות נלוות ומצב הפה. במקרים של סיכון גבוה, יש לשקול גישה רב-תחומית בשיתוף רופאים אונקולוגים, אנדוקרינולוגים או ריאומטולוגים, וכן להדגיש את חשיבות השמירה על היגיינת פה כחלק מהאסטרטגיה המונעת. השלכות קליניות והמלצות - יש לזהות מטופלים הנוטלים ביספוספונטים, תוך התייחסות לדרך המתן (פומי או תוך-ורידי), הערכת סיכונים לפני טיפול l משך הטיפול והאינדיקציה הרפואית. חולים אונקולוגיים המטופלים תוך-ורידית נמצאים בסיכון גבוה יותר ודורשים זהירות מוגברת. - מומלץ להשלים טיפולי שיניים פולשניים, כגון עקירות או השתלות, לפני תחילת טיפול בביספוספונטים, במיוחד תכנון מונע l במתן תוך-ורידי. בקרב מטופלים כבר נוטלים את התרופה, יש לשקול דחיית פרוצדורות אלקטיביות ולהתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הפסקה זמנית של הטיפול, אם כי יעילותה של גישה זו שנויה במחלוקת. , הטיפול מתמקד ONJ - במידת האפשר, יש להעדיף גישות שמרניות על פני התערבויות פולשניות. במקרים של ניהול טיפולי l בשליטה בזיהום (למשל, אנטיביוטיקה ושטיפות כלורהקסידין) והימנעות מניתוח, שעלול להחמיר את המצב. - יש לערוך בדיקות פה תקופתיות למטופלים הנוטלים ביספוספונטים ולחנך אותם בנוגע לסיכונים הכרוכים מעקב וחינוך l בטיפולי שיניים. סיכום בממוצע), אך משתנה בהתאם לדרך 2.7%( בקרב משתמשי ביספוספונטים שנחשפו לטיפולי שיניים נותרת נמוכה ONJ תדירות ה המתן ולמצב הרפואי. רופאי שיניים ממלאים תפקיד קריטי בזיהוי וניהול הסיכון לסיבוך זה, תוך שיתוף פעולה עם הצוות הרפואי. ולשפר את ONJ גישה מונעת, הכוללת תכנון טיפולי מוקדם והתאמת ההתערבויות הדנטליות, עשויה להפחית את השכיחות של התוצאות עבור מטופלים אלה.

30