עדכן רפואת שיניים גיליון 198 יולי-אוגוסט Israel Dental Update no.198 July-August 2025

.8 הפוטנציאל הדלקתי של תזונה וקשרו לבריאות החניכיים מהאוכלוסייה הבוגרת. בעוד שגורמים 50%- מחלת החניכיים היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם ומשפיעה על יותר מ מיקרוביאליים נחשבים לגורם הראשוני למחלת החניכיים, עדויות גוברות מצביעות על כך שגורמים תזונתיים ממלאים תפקיד משמעותי בפתוגנזה ובהתקדמות המחלה. מחלת החניכיים כוללת ספקטרום של מצבים דלקתיים המתחילים בדלקת חניכיים ויכולים להתקדם לפריודונטיטיס. בעוד שהמודל הקלאסי של אטיולוגיית מחלת החניכיים מתמקד בביופילם החיידקי כגורם העיקרי, גישות מודרניות מכירות במורכבות הרב-גורמית של המחלה, כולל תפקיד התזונה כמודולטור של התגובה הדלקתית המקומית והמערכתית. מחלת החניכיים מתאפיינת בתגובה TNF - α דלקתית של הרקמות התומכות בשיניים לנוכחות ביופילם חיידקי. תהליך זה כולל שחרור של ציטוקינים פרו-דלקתיים כגון , , המובילים לפירוק קולגן, אובדן התקשרות אפיתליאלית ובסופו של דבר לאובדן עצם. מחקרים עדכניים מצביעים IL -6- , ו IL - 1β על כך שהתגובה הדלקתית המקומית בחניכיים מושפעת באופן משמעותי מהמצב הדלקתי המערכתי של הגוף, אשר בתורו מושפע מגורמים תזונתיים שונים. הפוטנציאל הדלקתי של התזונה מתייחס ליכולת של דפוסי תזונה שונים לעורר או לדכא תהליכים דלקתיים במערכות הביולוגיות. Shivappa , שפותח על ידי DII ( Dietary Inflammatory Index המדד הנפוץ ביותר למדידת הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הוא ה-( מאמרים מדעיים ומעריך את ההשפעה הדלקתית או האנטי-דלקתית 1,943- . מדד זה מבוסס על ניתוח של יותר מ 2014- ועמיתיו ב חיוביים DII פרמטרים תזונתיים שונים, כולל מאקרו-נוטריאנטים, ויטמינים, מינרלים וחומרים ביו-אקטיביים. ערכי 45 של מצביעים על תזונה פרו-דלקתית, בעוד ערכים שליליים מצביעים על תזונה אנטי-דלקתית. גבוהים לבין שכיחות מוגברת של DII משתתפים בארצות הברית מצא קשר חיובי מובהק בין ערכי 9,670 מחקר חתך רחב שנערך על לפתח מחלת חניכיים בהשוואה 76%- ברביעון הגבוה ביותר הציגו סיכון מוגבר ב DII מחלת חניכיים. המחקר הראה שמשתתפים עם בוגרים הראה שתזונה עם פוטנציאל דלקתי גבוה 1,023 שנים על 5 לאלו ברביעון הנמוך ביותר. מחקר אורכי שנערך בברזיל במשך קשורה להתקדמות מהירה יותר של מחלת החניכיים, במיוחד בקרב מעשנים ואנשים עם סוכרת. מחקרי התערבות מספקים עדויות נוספות לחשיבות התזונה. מחקר התערבות אקראי מגרמניה בחן את ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על דלקת חניכיים ומצא הכוללת שבעה מחקרים לא מצאה קשר מובהק 2024- שיפור משמעותי בפרמטרים דלקתיים. עם זאת, מטא-אנליזה שנפרסמה ב .) OR = 0.77, p = 0.08( סטטיסטית בין דיאטה ים תיכונית ופריודונטיטיס , וקרוטנואידים מפגינה השפעות מגינות על רקמת החניכיים. מחקרים E , ויטמין C תזונה עשירה באנטיאוקסידנטים כגון ויטמין ,3- בסרום קשורות לדימום חניכיים מוגבר ולאובדן התקשרות קלינית. חומצות שומן אומגה C הראו שרמות נמוכות של ויטמין יכולים להפחית דלקת 3- , מפגינות תכונות אנטי-דלקתיות חזקות. מחקרים קליניים הראו שתוספי אומגה DHA ו- EPA במיוחד חניכיים ולשפר את תוצאות הטיפול הפריודונטלי. פלבונואידים, הנמצאים בפירות וירקות, יין אדום ותה ירוק, מפגינים תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות. מחקרים הראו שפלבונואידים יכולים לעכב את פעילות המטלופרוטאינזות וכך להפחית את הפירוק של הקולגן בחניכיים. רופאי שיניים יכולים לשלב הערכת הפוטנציאל הדלקתי התזונתי כחלק מהערכת הסיכון הכוללת למחלת חניכיים. זה יכול לכלול , ויטמין C שאלון תזונתי מקוצר המתמקד במזונות בעלי פוטנציאל דלקתי גבוה או נמוך, מדידת מרקרים ביוכימיים כגון רמות ויטמין בסרום, והערכת דפוסי תזונה כלליים לזיהוי דיאטות מערביות טיפוסיות לעומת דיאטות ים תיכוניות. עידוד חולים 3- , ואומגה D מנות ליום, הכללת דגים שמנים עשירים 5-9 לאמץ דפוסי תזונה אנטי-דלקתיים כולל הגדלת צריכת פירות וירקות במטרה של פעמים בשבוע, צריכת אגוזים וזרעים, הפחתת מזון מעובד וסוכרים מזוקקים, ושימוש בשמנים בריאים כמו שמן 2-3 3- באומגה במקרה של חסר, D מ"ג ליום), ויטמין 1000-500( C זית. במקרים מתאימים, ניתן לשקול המלצה על תוספי תזונה כגון ויטמין . L . reuteri ליום), ופרוביוטיקה עם זנים ספציפיים כמו EPA + DHA גרם 1-2( 3- אומגה מחקרים מצביעים על כך ששילוב של התערבות תזונתית עם טיפול פריודונטלי מכני יכול לשפר את התוצאות הקליניות ולהפחית את הסיכון לחזרה של המחלה. הערכת הפוטנציאל הדלקתי התזונתי בפועל מציבה כמה אתגרים, כולל סובייקטיביות של שאלוני במסגרת קלינית. למרות העדויות DII תזונה, שונות רבה בדפוסי תזונה אישיים, קשיים במעקב ארוך טווח, ומורכבות בחישוב הגוברות, יש צורך במחקרי התערבות נוספים ארוכי טווח לבדיקת יעילות של התערבויות תזונתיות ספציפיות, קביעת מינונים אופטימליים לתוספי תזונה, וזיהוי אוכלוסיות שיכולות להפיק תועלת מרבית מהתערבות תזונתית.

42