עדכן רפואת שיניים גיליון 202 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.202 March-April 2026

.11 פריודונטיטיס וסוכרת - עדויות עדכניות

לקשר דו-כיווני בין מחלה אורלית למטבולית

הקשר בין פריודונטיטיס לסוכרת נחשב כיום לאחת הדוגמאות הבולטות לקשר בין מחלות אורליות למחלות סיסטמיות. בעשורים , הצטברו עדויות מחקריות רבות המחזקות את ההבנה כי מדובר בקשר דו-כיווני מורכב שבו 2020 האחרונים, ובעיקר מאז שנת כל אחת מהמחלות משפיעה על הופעתה, חומרתה ומהלכה של השנייה. פריודונטיטיס היא מחלה דלקתית כרונית של הרקמות התומכות בשן הנגרמת כתוצאה מדיסביוזיס של הביופילם החיידקי בשילוב תגובה חיסונית של המאכסן. סוכרת, ובעיקר סוכרת , היא מחלה מטבולית המאופיינת בהיפרגליקמיה כרונית ובהפרעה בפעילות האינסולין. שתי המחלות חולקות מנגנונים 2 מסוג פתופיזיולוגיים משותפים הכוללים דלקת כרונית, עקה חמצונית ושינויים בתגובה החיסונית, ולכן אין זה מפתיע שהקשר ביניהן הפך למוקד מחקר מרכזי בפריודונטיה וברפואה הסיסטמית. השפעת הסוכרת על הרקמות הפריודונטליות תועדה היטב בספרות המדעית. חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פריודונטיטיס ולהחמרת המחלה בהשוואה לאוכלוסייה שאינה סוכרתית, במיוחד כאשר רמות הגלוקוז אינן מאוזנות. היפרגליקמיה כרונית מובילה ), הנוצרים כתוצאה מחשיפה ממושכת לרמות גלוקוז גבוהות. מולקולות אלו AGEs ( Advanced Glycation End - Products ליצירת ), פעולה המגבירה את התגובה הדלקתית המקומית ומעודדת פירוק של RAGE מצטברות ברקמות ונקשרות לקולטנים ייעודיים ( רקמות החיבור והעצם האלבאולרית. בנוסף לכך, הסוכרת פוגעת בתפקוד הנויטרופילים וביכולת הפאגוציטוזה שלהם, גורמת לשינויים במיקרו-וסקולריזציה של הרקמות ומעכבת תהליכי ריפוי. שילוב מנגנונים אלו מסביר את הנטייה להרס פריודונטלי מואץ בקרב חולי סוכרת. בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי הקשר בין פריודונטיטיס לסוכרת אינו חד-כיווני בלבד. כיום מקובל לראות בשתי המחלות מערכת הדדית שבה גם מחלת חניכיים פעילה יכולה להשפיע על האיזון המטבולי של הסוכרת. פריודונטיטיס כרוכה בתגובה דלקתית . מתווכים דלקתיים אלו יכולים לחדור למחזור הדם IL -1 β ו- TNF - α , IL -6 כרונית המלווה בשחרור ציטוקינים פרו-דלקתיים כגון ולתרום לדלקת מערכתית בדרגה נמוכה. דלקת מערכתית זו משפיעה על מסלולי האיתות של האינסולין ועלולה להגביר תנגודת לאינסולין, ובכך להחמיר את השליטה הגליקמית אצל חולי סוכרת. HbA 1 c מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שחולי סוכרת הסובלים מפריודונטיטיס חמורה מציגים לעיתים קרובות ערכי לבין חומרת מחלת החניכיים הודגם במספר HbA 1 c גבוהים יותר וכן שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים סוכרתיים. הקשר בין רמות מחקרים, ונמצא כי רמות גלוקוז גבוהות קשורות לעומק כיסים גדול יותר, לאובדן עצם אלבאולרית מוגבר ולשיעור גבוה יותר של אובדן שיניים. הספרות העדכנית עוסקת גם בשאלה האם טיפול פריודונטלי יכול להשפיע על איזון הסוכרת. מספר מטא-אנליזות ומחקרים ) יכול להביא לשיפור scaling and root planing קליניים מבוקרים מצאו כי טיפול פריודונטלי לא-כירורגי הכולל ניקוי תת-חניכי ( בתוך מספר HbA 1 c ברמות 0.5% עד 0.3%- מתון אך מובהק בשליטה הגליקמית. ברוב המחקרים דווחה ירידה ממוצעת של כ HbA 1 c חודשים לאחר הטיפול. אמנם מדובר בשיפור מתון יחסית, אך מבחינה קלינית הוא משמעותי, שכן גם ירידה קטנה בערכי יכולה להפחית את הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח של הסוכרת. מנגנון ההשפעה המשוער הוא הפחתת העומס הדלקתי הסיסטמי בעקבות טיפול בפריודונטיטיס. מחקרים מהשנים האחרונות מציעים גם מנגנונים ביולוגיים נוספים המסבירים את הקשר בין שתי המחלות. אחד מהם הוא שינוי בהרכב המיקרוביום האורלי אצל חולי סוכרת, אשר עשוי להוביל לעלייה בשכיחות חיידקים פריודונטופתוגניים ולהחמרת הדלקת המקומית. מנגנון נוסף הוא עקה חמצונית מוגברת הנגרמת כתוצאה מרמות גלוקוז גבוהות, אשר גורמת לנזק לרקמות כמנגנון דלקתי מרכזי בתיווך הקשר בין NLRP 3 החניכיים. בנוסף לכך, מחקרים חדשים מצביעים על תפקידו של האינפלמזום סוכרת לפריודונטיטיס. להבנת הקשר בין שתי המחלות יש השלכות קליניות משמעותיות. עבור רופאי שיניים, יש חשיבות להערכת מצב הסוכרת כחלק בלתי נפרד מהאנמנזה הרפואית ולזיהוי מטופלים עם גורמי סיכון מטבוליים. במקרים מסוימים, ממצאים פריודונטליים עשויים אף להוביל לגילוי מוקדם של סוכרת שאינה מאובחנת. במקביל, בקרב חולי סוכרת חשוב להדגיש את הצורך בתחזוקה פריודונטלית סדירה ובשמירה על היגיינה אורלית קפדנית. בשנים האחרונות גוברת גם ההכרה בצורך בשיתוף פעולה בין רופאי שיניים, רופאי משפחה ואנדוקרינולוגים כחלק מגישה רב-תחומית לניהול מחלות כרוניות.

44