עדכן רפואת שיניים גיליון 202 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.202 March-April 2026

.17 הדמיה תלת־ממדית ותכנון דיגיטלי

במניעת פגיעות עצביות בלסת התחתונה

פגיעה עצבית היא אחד הסיבוכים המשמעותיים ביותר בפרוצדורות כירורגיות ברפואת שיניים. אף ששכיחותה נמוכה יחסית, השלכותיה הקליניות עלולות להיות משמעותיות ולכלול פרסטזיה, דיסאסתזיה ואף כאב נוירופתי מתמשך. הפגיעה מערבת לרוב את ) ואת העצב הלינגואלי. בעשור Inferior Alveolar Nerve – IAN ענפי העצב הטריגמינלי, ובעיקר את העצב האלוואולרי התחתון ( האחרון מתוארת בספרות ירידה מסוימת בשכיחות הפגיעות, בעיקר בעקבות שימוש נרחב יותר בהדמיה תלת־ממדית, בתכנון דיגיטלי ובמודעות אנטומית גבוהה יותר בקרב רופאי שיניים. עם זאת, הסיכון לפגיעה עצבית לא נעלם לחלוטין. לשימוש קליני נרחב נחשבת לאחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בתחום זה. בעוד צילום Cone Beam CT ( CBCT הכנסת ( פנורמי מספק הערכה דו־ממדית מוגבלת של היחסים האנטומיים בלסת התחתונה, הדמיה תלת־ממדית מאפשרת זיהוי מדויק של התעלה המנדיבולרית, עובי הקורטקס הלינגואלי ומיקום הפורמן המנטלי. יכולת זו מאפשרת הערכה טובה יותר של הסיכון לפגיעה עצבית בעת ביצוע שתלים או פרוצדורות כירורגיות אחרות באזור האחורי של הלסת התחתונה. ‎0.6% ‎ סקירות שיטתיות עדכניות מצביעות על כך ששיעור הפרעות התחושה לאחר החדרת שתלים בלסת התחתונה נע בדרך כלל בין בלבד. למרות שכיחות נמוכה זו, הסיכון עולה באופן ‎0.1–0.3%‎ , כאשר שיעור הפגיעות הקבועות נמוך בהרבה ונע סביב ‎2.8%-‎ ל מ״מ. משום כך מקובל כיום לשמור על מרחק בטיחות של 2- משמעותי כאשר המרחק בין השתל לבין התעלה המנדיבולרית קטן מ מ״מ בין השתל לבין העצב בעת תכנון שתלים באזור זה. 2 ‎ לפחות גם בכירורגיית שיני בינה תחתונות הודגשה בשנים האחרונות חשיבות ההדמיה התלת־ממדית. כאשר בצילום פנורמי נצפים סימנים CBCT בדיקת - כגון היעלמות גבולות התעלה או היצרות השורש - המרמזים על קרבה בין שורשי השן לתעלה המנדיבולרית מאפשרת הערכה מדויקת יותר של היחסים האנטומיים. מחקרים הראו כי במקרים אלה ההדמיה התלת־ממדית עשויה להשפיע , כאשר קיים סיכון מוגבר לפגיעה coronectomy על קבלת ההחלטות הכירורגיות ואף להוביל לבחירה בגישות שמרניות יותר, כגון עצבית. במקביל להתקדמות בהדמיה, תחום האימפלנטולוגיה עבר שינוי משמעותי בעקבות התפתחות התכנון הדיגיטלי הממוחשב. תוכנות תכנון מתקדמות מאפשרות סימולציה תלת־ממדית של מיקום השתלים תוך התייחסות למבנים אנטומיים קריטיים, ובראשם התעלה המנדיבולרית והפורמן המנטלי. באמצעות תכנון זה ניתן לקבוע מראש את אורך השתל, זווית ההחדרה ומיקומו ביחס למבנים עצביים רגישים. בנוסף, השימוש בסדים כירורגיים מודפסים בתלת־ממד מאפשר העברת התכנון הדיגיטלי לשדה הכירורגי בדיוק גבוה יחסית. מ״מ. נתון זה ‎1–1.5‎ מחקרים מצביעים כי סטיית המיקום של שתלים המוחדרים באמצעות סדים מודרכים נעה בדרך כלל סביב מדגיש את היתרון של תכנון מודרך אך גם מצביע על כך שהדיוק אינו מוחלט ולכן יש להקפיד על מרווחי בטיחות מספקים. . מערכות המבוססות CBCT התפתחות נוספת בשנים האחרונות היא שילוב אלגוריתמים של בינה מלאכותית בניתוח צילומי על למידה עמוקה מסוגלות לזהות באופן אוטומטי את מסלול התעלה המנדיבולרית ולסמן אותה לצורך תכנון כירורגי. מחקרים ראשוניים מצביעים על רמת דיוק גבוהה יחסית בזיהוי המבנה האנטומי, אך השימוש הקליני במערכות אלה עדיין נמצא בשלבי התפתחות. לצד ההתקדמות הטכנולוגית, הספרות מדגישה כי ידע אנטומי נותר גורם מרכזי במניעת פגיעות עצביות. וריאציות אנטומיות של התעלה המנדיבולרית ושל הפורמן המנטלי אינן נדירות, ובחלק מהמקרים הן עשויות להגדיל את הסיכון לפגיעה עצבית אם אינן מזוהות מראש בהדמיה. למרות ההתקדמות באמצעי ההדמיה ובתכנון הדיגיטלי, פגיעות עצביות עדיין מתוארות גם במקרים בהם בוצע תכנון מוקפד. הסיבות לכך עשויות לכלול סטייה בין התכנון לביצוע הכירורגי, שונות אנטומית בלתי צפויה או לחץ מכני על העצב לאחר החדרת השתל. משום כך מדגישה הספרות כי גם בעידן הדיגיטלי הטכנולוגיה אינה מחליפה שיקול דעת קליני וניסיון כירורגי. סיכום שילוב של הדמיה תלת־ממדית, תכנון דיגיטלי והבנה אנטומית מעמיקה מאפשר כיום להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפגיעות עצביות בלסת התחתונה. עם זאת, גם בעידן הטכנולוגי הנוכחי אין אפשרות לבטל לחלוטין את הסיכון לסיבוך זה, ולכן תכנון מוקפד ושמירה על מרווחי בטיחות נותרו עקרונות יסוד בפרקטיקה הכירורגית.

60