טבע התודעה - ספר ההרצאות של אלן ווטס

טבע התודעה 01

11

כלומר במודל הקרמיקה קיים הבדל ממשי בין העשוי לבין יוצרו. והדימוי הזה, מודל הקרמיקה הזה של היקום, מקורו בתרבויות ששיטת השלטון בהן הייתה מלוכה, ושם יוצר היקום נתפס גם בדמותו של מלך היקום. "מלך מלכי המלכים, וַאֲדנֵי האדונים, אשר לבדך מושֵל בְשָׂרִים ומשקיף ממעון קדשך על כל ]1[ יושבי הארץ." וכל האנשים שנוטים להתבונן כך על היקום מרגישים קשורים למציאות הבסיסית, כפי שנתין מרגיש קשור למלך, ולכן הם נזהרים מאוד ממה־שזה־ לא־יהיה שמפעיל את הדבר הזה. זה נראה לי מוזר שבארצות־הברית יש לאנשים שהם אזרחים של רפובליקה תאוריה מלוכנית על היקום. מכיוון שלקחנו מתרבויות קדומות מאוד של המזרח הקרוב את הרעיון שאדון היקום חייב לזכות ליחס מסוים מאוד של כבוד: אנשים כורעים ברך, אנשים משתחווים, אנשים משתטחים אפיים ארצה. וזה מכיוון שאין אף אחד שמפחד יותר מאשר העריץ עצמו. הוא יושב בגבו לקיר, ושומרים עליו מכל צד, והוא גורם לך להפנות את פניך למטה, לקרקע, מכיוון שכך לא תוכל להשתמש בנשק. כשאתה נמצא בנוכחותו, אתה לא ניצב מולו, מכיוון שאתה עלול לתקוף, ויש לו סיבה לחשוש שבאמת תתקוף מפני שהוא שולט בכולם. והאישששולט בכולםהואהנוכל הגדול מכולם, מכיוון שהוא זהשהפשע שלו השתלם. האחרים נדחקים הצדה מפני שהם, הפושעים, האנשים שאנחנו מכניסים לכלא, הם בסך הכול האנשים שנתפסו. אז כמובן, הבוס האמיתי יושב בגבו אל הקיר, ועושי דברו משני צדדיו. וכך, כשמתכננים כנסייה, כמו מה זה נראה? הכנסייה הקתולית מציבה את המזבח בגבו לקיר, בקצה המזרחי של הכנסייה — זה משתנה עכשיו כי הדת הקתולית עוברת שינויים — אבל המזבח הוא בעצם כס המלכות, והכומר הוא השר הראשי של חצר המלכות והוא המוציא והמביא, אז המזבח הוא בעצם כס האלוהים. וכל האנשים עומדים מול המזבח ומשתחווים לו.

סדר התפלה: כפי מנהג קהלת המשיח של מדינת ענגלאנד "תפילה בעד המלך", בתוך: 1 [כך השם במקור], לונדון. ואירלאנד