עלי חפר - גיליון 387 - מרץ 2022

משפחה בעמק

דינה זלוטניק יואב לוין והכלב באבלס // בת חפר

צור דניאל צילום: | טלי אשחר גוטליב מאת:

אהבה ממבט שני שנה, הכרתי דרך 14- “את יורם, שהיה בן זוגי במשך כ דינה: העבודה. אני הייתי מעצבת גרפית והוא היה מעצב תערוכות. נפגשנו בהשקה של מותג שהוא עיצב לו את התערוכה ואני עשיתי את העיצוב הגרפי. הוא התחיל לפלרטט איתי ולא והוא היה בן 36 הבנתי מה הוא רוצה ממני. אני הייתי בת . מהר מאוד הבנתי שהוא מוצא חן בעיניי. הוא היה צ׳רמר 50 אמיתי, חכם, יצירתי ועם חוש הומור. בשלב מסוים היה לי ברור שהוא אהבת חיי. היינו תקופה קצרה יחד ואז הוא הבין שאני רוצה משפחה וילדים ונבהל. היינו בנתק כמה חודשים ואז הזמנתי אותו להצגה, ומאז היינו ביחד. למרות שהיו לו כבר שלושה ילדים גדולים והוא לא רצה עוד ילדים, הצלחתי בסופו של דבר לשכנע אותו להביא ילד לעולם, ויואב נולד. ילד יפה, חכם, יחיד ומיוחד, וצ׳ארמר כמו אבא שלו". הגיע הזמן לעבור “הייתה לי חברה טובה בבת חפר, וכשהייתי מגיעה דינה: לבקר אותה ידעתי שיום יבוא ואעבור לגור במקום הזה. 2004- החלטתי שזה הזמן לקנות בית. ב 40 לקראת גיל קניתי את הבית שבו אני גרה היום בבת חפר, ויורם עבר לגור איתי. אחרי כמה שנים יואב נולד וחיינו חיי משפחה נעימים פה ביחד״.

בין הקיבוץ לעיר .1966- “נולדתי בקיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן ב דינה: . יש לי 1961- ההורים שלי הגיעו לקיבוץ מדרום אפריקה ב שני אחים גדולים ממני ואח אחד צעיר. אחרי הצבא עזבתי את הקיבוץ, עברתי לחיפה ולמדתי עיצוב גרפי במכללת גורן. אחרי הלימודים טסתי לטיול הגדול בחו״ל - לאפריקה. התחלתי את הטיול בקניה ואחרי שלושה שבועות קיבלתי הודעה להתקשר דחוף הביתה. התקשרתי וקיבלתי את הבשורה - אחותי נהרגה בתאונת דרכים. היא הייתה צעירה ממני בארבע שנים והייתה חיילת בזמן שנהרגה. עוד באותו יום הייתי על מטוס בדרך הביתה. גם אני וגם האחים שלי, שגרו בדרום אפריקה באותה עת, לא היינו בלוויה. נשארתי קצת בקיבוץ כדי לעזור להורים שלי להתאושש ואחר כך עברתי לירושלים - זה היה חלום חיי לגור בנחלאות, שנה. בשנים האלו 12 ואכן גרתי שם, קרוב לשוק, במשך עבדתי בתור מעצבת גרפית בכל מיני מקומות. בשלב הזה החלטתי לנסוע שוב לטיול - לאפריקה. טסתי לאח שלי בדרום אפריקה ויצאתי משם לכל מיני טיולים ברחבי דרום אפריקה. חזרתי אחרי כמה חודשים, עברתי לגור ברמת גן ועבדתי כמעצבת גרפית בתל אביב״.

עלי חפר 30