עלי חפר - גיליון 387 - מרץ 2022

ביום בהיר אחד , יורם הרגיש ממש לא טוב. 2016 “יום אחד, בינואר דינה: לקחתי אותו למיון ודי מהר גילו שיש לו גרורות במוח. לאחר בדיקות מקיפות התברר שהסרטן הוא בכליה. מרגע זה התחילו עשרה חודשים של ניתוחים, הקרנות, אשפוזים וטיפולים, שבסופם הוא נפטר. אני עזבתי את העבודה ובכל התקופה הזו הייתי לצידו כל הזמן. למזלי גם החברים הטובים שלו מסיירת גולני מאוד עזרו ותמכו בנו. הם היו שם עבורנו תמיד, ולאחר שיורם נפטר הם אימצו אותנו אליהם. זו זכות להיות חלק מהחבורה שלהם. אחרי שיורם נפטר, יואב ואני טסנו לחודש לדרום אפריקה - כדי לנוח ולהירגע קצת מהחודשים הקשים שעברנו. יואב ידע כל הזמן הזה על המחלה ועל כך שהמצב לא טוב. היו לו הרבה התמודדויות לא פשוטות״. גם וגם “אחרי השנה הזו הייתי חייבת להתאפס ולהחליט איך דינה: אני ממשיכה הלאה. פתחתי סטודיו לעיצוב גרפי והלקוחות התחילו להגיע. במקביל המשכתי ללמוד במכון אדלר הדרכת הורים והנחיית קבוצות הורים וסיימתי את ההתמחות שלי, ולאחר מכן פתחתי קליניקה בבית. השאיפה שלי היא להגדיל את הנפח של הדרכת ההורים. זה תחום שאני אוהבת ומחוברת אליו מאוד. למעשה, אם לא היה לי את הידע הזה, אני לא יודעת איך יואב ואני היינו עוברים את התקופה הזו. גיל ההתבגרות הוא גיל מאוד מאתגר. היו פה הרבה דרמות בשנים האחרונות ואני מאמינה שהכלים שרכשתי באדלר עזרו לי לייצב את הספינה כי היו לפעמים סערות רציניות״. קהילת הורות עצמאית “אני מתנדבת בקהילת ההורות העצמאית בעמק חפר. דינה: אנשים ואנחנו מתרחבים כל 200- הקהילה בפייסבוק מונה כ הזמן. הרעיון הוא לייצר היכרויות בין חברי הקבוצה למטרות חברות, תמיכה ושותפות, וגם כדי לצבור כוח כקבוצה בעלת צרכים מיוחדים שיש לה זכויות. אני מרגישה מאוד שייכת לקבוצה וההתנדבות בה גורמת לי סיפוק רב״. ספורט וחברים “אני תלמיד בכיתה ט׳ ברופין. אני אוהב ספורט, כמעט יואב: את כל הסוגים. השנה אני במגמת כדוריד. בשנה הבאה אני אבחר כנראה במדעי המחשב, דיפלומטיה או פסיכולוגיה וסוציולוגיה. אני נפגש הרבה עם חברים, גם מבת חפר וגם מיישובים אחרים. אנחנו נוסעים הרבה בקוויקר וזה מאוד נוח, לא צריך שההורים יסיעו. מה אני אוהב לעשות עם אימא? לדבר איתה, לנסוע באוטו ולשמוע שירים, לאכול ביחד איתה ועם סבתא ארוחות שישי ולטייל ביישוב ובסביבה. אני ממש אוהב את החיים בעמק חפר. אני חושב שזה מזל גדול שאני גר כאן. יש פה המון דברים לעשות, הרבה אנשים טובים וזה מקום מדהים בעיניי״. “יואב הוא ילד יחיד ומיוחד. הוא ילד מאוד חכם, דינה: שאובחן כמחונן, אבל הלימודים ממש לא בראש שלו כרגע,

כמו הרבה בני נוער. אני למדתי לשחרר. אני מציעה מדי פעם עזרה אבל אני לא ממש מתערבת במה שקורה בבית הספר, למרות שאני עם אצבע על הדופק. כשהוא יחליט ללמוד הוא ייקח את עצמו בידיים וילמד. אני לא דואגת. יכול להיות שזה יקרה בשנה הבאה או בי״ב, ואם לא אז הוא ישלים את הלימודים עוד כמה שנים. הוא רוצה להיות עורך דין ובשביל זה הוא יצטרך להשקיע לא מעט. מה שהכי חשוב לי זה היחסים בינינו. הוא יודע שהוא יכול לדבר איתי על הכול ואני מקשיבה לו. יש לנו גם את באבלס, הכלב של יואב. הוא ממש כמו בן משפחה״. כלים תודעתיים “למדתי בעבר עבודה עם קלפים טיפוליים ואני עושה דינה: מעגלי נשים עם קלפים. זו חוויה מעצימה ומעשירה. היא נותנת הזדמנות להתבונן פנימה ולקבל הרבה תובנות. עכשיו אני לומדת בקורס מודעות ב‘מרחב המודעות׳. בקורס נכנסים עמוק וחוקרים; מה מניע אותנו, מה תוקע אותנו ומה מנהל אותנו. ככה אני מקלפת שכבות. אני מאוד נהנית, למרות שלפעמים זה כרוך בהרבה כאב״. בת חפר זה הבית “היה לי ברור שלא אחיה את חיי בעיר. למרות דינה: שאהבתי מאוד את ירושלים ואת רמת גן ידעתי שזה לא לתמיד. כשהחלטתי לעבור לבת חפר התחלתי להבין איזה אזור מדהים זה עמק חפר. הטבע כל כך קרוב אלינו. אני יוצאת לפעמים לטיולים בנחל אלכסנדר. הכול כל כך יפה עכשיו. אני מרגישה פה לגמרי בבית, מקומית, למרות שכשאני מגיעה לקיבוץ אני אומרת שהגעתי הביתה. יש פה קהילה חמה, אבל אני לא מאוד מעורבת. אימא של , גרה קרוב אלינו ואנחנו רואים אותה הרבה, 92- יורם, בת ה וגם בת דודתי גרה פה ואנחנו חברות טובות. חוץ מזה, יש לי את מעגלי החברים הקבועים שלי, שאיתם אני מתראה מדי פעם.״ "כשהחלטתי לעבור לבת חפר התחלתי להבין איזה אזור מדהים זה עמק חפר. הטבע כל כך קרוב אלינו. אני יוצאת לפעמים לטיולים בנחל אלכסנדר. הכול כל כך יפה עכשיו. אני מרגישה פה לגמרי בבית, מקומית״

news@hefer.org.il מעוניינים להשתתף במדור? אנא כתבו לאימייל:

עלי חפר 31