עלי חפר - גיליון 393 - דצמבר 2022-ינואר 2023

רק בריאות / בשיתוף עם המרכז הרפואי הלל יפה

ד״ר גאלב לדאוי מנהל היחידה לאנדואורולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה

האבנים המתגלגלות אבנים בכליות נוצרות כתוצאה מרמות גבוהות של מינרלים ומלחים בשתן. הן עלולות להתחיל כקטנות, אך עשויות לגדול עד לכדי מילוי החללים הפנימיים של הכליה. ד״ר גאלב לדאוי, מנהל היחידה לאנדואורולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר על שכיחות המחלה, התסמינים, הטיפולים ואם אפשר למנוע את חזרתה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מאבנים בכליות במהלך 15- כ חייהם. אחוזים אלה מושפעים מכמה גורמים, ביניהם גיל, מין, גזע ומיקום גיאוגרפי. באקלים חם, צחיח או יבש כמו הרים, מדבר או אזורים טרופיים, וכן בחודשי הקיץ החמים, חשיפה לחום והתייבשות מהווים גורמי סיכון למחלות אבנים. “אבנים בדרכי השתן יכולות להופיע בכל גיל. בקרב מבוגרים שכיחות התופעה הינה בעשור הרביעי עד השישי לחיים. בקרב גברים נמצא כי הסיכוי לפתח מחלת אבנים גבוהה פי שניים לעומת אחוזים״, מסביר ד״ר גאלב 10-5 נשים. בילדים, השיעור הינו לדאוי, מנהל היחידה לאנדואורולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בשכיחות המחלה בכל קבוצות הגיל, גברים ונשים כאחד. נתון זה נובע, בין היתר, כתוצאה מביצוע בדיקות הדמיה למחלות אחרות, במיוחד טומוגרפיה ממוחשבת, המאפשרת לזהות אבנים אסימפטומטיות. “חלק מהאבנים נמצאות בכליה ולא גורמות לבעיות. אחרות, בפרט כשמדובר באבנים קטנות, יכולות לנוע לאורך השופכן ​ (הצינורהמחברבין הכליהלשלפוחיתהשתן), להגיעלשלפוחית השתן ולצאת החוצה ללא בעיות, אך אם הן נעצרות בשופכן, הן יחסמו את זרימת השתן לכליה ועשויות לגרום לכאבים ולבעיות אורולוגיות נוספות״, מסביר ד״ר לדאוי. התסמינים תסמינים נפוצים של אבנים בכליות כוללים כאב חד ועוויתי במותן. תחושה זו עוברת לעיתים קרובות לבטן התחתונה או למפשעה. הכאב לרוב מתחיל באופן פתאומי ומגיע בגלים. ישנם תסמינים נוספים שעשויים להעיד על אבן בכליות, ביניהם תחושה של צורך עז להטיל שתן, מתן שתן לעיתים קרובות יותר או תחושת צריבה במהלך מתן שתן, שתן כהה או אדום, בחילה והקאה, ובקרב גברים עשוי להופיע כאב בקצה הפין. הגורמים - נפח שתן נמוך קבוע עשוי לנבוע מהתייבשות נפח שתן נמוך (אובדן נוזלי גוף) כתוצאה מפעילות גופנית קשה, עבודה, מגורים במקום חם או חוסר בשתיית נוזלים. כאשר נפח השתן נמוך, השתן מרוכז וצבעו כהה. הגברת צריכת הנוזלים תדלל את המלחים בשתן ותסייע להפחית את הסיכון להיווצרות אבנים. - אחת הסיבות השכיחות לאבנים בכליות היא רמות תזונה גבוהות של סידן בשתן. לעיתים רחוקות, הפחתת כמות הסידן בתזונה עוצרת את היווצרות האבנים. מנגד, מחקרים הראו

כי הגבלת סידן בתזונה עלולה להזיק לצפיפות העצם ועלולה להגביר את הסיכון לאבנים בכליות. לרוב, אין המלצה להגביל את הסידן התזונתי במטרה להוריד את רמת הסידן בשתן, אך צריכת הסידן לא צריכה להיות גבוהה מדי. מומלץ להפחית את צריכת הנתרן (מלח), שכן כמות רבה של מלח עוברת לשתן ומונעת מהסידן להיספג מחדש מהשתן לדם. - מצבים מסוימים במערכת העיכול מחלות במערכת העיכול הגורמים לשלשול (כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית) או ניתוחים (כמו ניתוח מעקף קיבה) עלולים להעלות את הסיכון ליצירת אבנים בכליות מסוג סידן אוקסלט. שלשול גורם לאובדן כמויות גדולות של נוזלים מהגוף ולהפחתת נפח השתן, שעלול גם כן לגרום להיווצרות אבנים. השמנה - השמנת יתר עלולה לשנות את רמות החומצה בשתן ולהוביל להיווצרות אבנים. - בחלק מהמצבים הרפואיים יש סיכון מוגבר רקע רפואי לאבנים בכליות. צמיחה לא תקינה של אחת או יותר מבלוטות הפאראתירואיד, השולטות בחילוף החומרים של הסידן, עלולה לגרום לרמות סידן גבוהות בדם ובשתן ולבסוף לאבנים. עשויים C - תרופות מסוימות, תוספי סידן וויטמין תרופות להגביר את הסיכון להיווצרות אבנים. - קיים סיכוי גבוה יותר לאבנים במקרים של רקע משפחתי היסטוריה משפחתית, כגון הורה או אח שסובל מכך. הטיפולים הטיפול תלוי בסוג האבן ובמשך זמן הופעת התסמינים. לעתים קרובות ניתן להמתין שהאבן תיפלט ספונטנית. המתנה של עד ארבעה-שישה שבועות לפליטת האבן נחשבת בטוחה כל עוד הכאב נסבל, אין סימני זיהום, הכליה לא חסומה לחלוטין והאבן קטנה מספיק כדי שתוכל לעבור במערכת השתן. כיום ישנן תרופות אשר הוכחו כמשפרות את הסיכוי שהאבן תיפלט. במקרים מסוימים ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת האבן מהשופכן או הכליה, אם האבן לא מצליחה לעבור או שהכאב חזק מדי. כיום הניתוח מתבצע לרוב ללא חתכים, באמצעות טיפול אנדוסקופי. מניעה “שינוי תזונתי ונטילת תרופות מסוימות עשויות למנוע היווצרות של אבנים. אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. אחת הדרכים היעילות ביותר להפחתת הסיכוי ליצירת אבנים חדשות הוא הגברת צריכת הנוזלים; יש לשתות לפחות שניים שלושה ליטרים נוזלים בכל יום. בנוסף, מומלץ להגביל את כמות צריכת המלח, בפרט בקרב אנשים עם צריכת נתרן גבוהה וערכי סידן או ציסטין גבוהים בשתן. יש לשמור על כמות סבירה של סידן בגוף ובשתן, לאכול לפחות חמש מנות של פירות וירקות מדי יום ולצרוך פחות חלבון מן החי (בשר). כמו כן, מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי צריכת תוספים וויטמינים, שכן חלקם עלולים להגביר את הסיכון להיווצרות אבנים, ובמידת הצורך לשקול נטילת טיפול תרופתי מונע״, מסכם ד״ר לדאוי.

עלי חפר 29