עלי חפר - גיליון 395 - אפריל 2023

רק בריאות / בשיתוף עם המרכז הרפואי הלל יפה

ד״ר אלה לנדא מנהלת המרפאה לבריאות הנפש מבוגרים בשירות לבריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה

הלילה הזה כולנו רגועים בערב חג הפסח נהוג להתכנס יחד עם בני המשפחה סביב שולחן החג המהודר. יש כאלה שמצפים למפגש, אך יש גם כאלה שמפגש כזה מלווה אצלם בתחושת חרדה ודכדוך. ד״ר אלה לנדא, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש מבוגרים בשירות לבריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה, מסבירה איך לעבור את ארוחת החג בשקט נפשי ,Holidays Blues “הפחד או החרדה מהחגים, מה שמכונה הוא מצב עונתי די שכיח. מדובר בחרדה שתוקפת לא רק את מי שנמצא ב׳קבוצת סיכון׳, כלומר מי שכבר סובל ממחלת נפש כלשהי, אלא גם אנשים שברוב ימות השנה מתפקדים כרגיל ומתמודדים עם לחצים בצורה הנחשבת כנורמטיבית״, מסבירה ד״ר אלה לנדא, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש מבוגרים בשירות לבריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה. שינויים בהרגלים “לא אצל כולם תקופת החג היא תקופה שמחה״, מסבירה ד״ר לנדא, “יש כאלו שאצלם החגים מעלים לסדר היום בעיות או קונפליקטים במלוא עוצמתם, ואלו פוגעים בשקט הנפשי והתפקודי״. הסיבה הראשונה והשכיחה ביותר היא בעיות משפחתיות שנוטות להתגבר דווקא בתקופת החגים, החל משאלות וקושיות שעולות במפגשים משפחתיים, כגון “למה אתה עדיין רווק?״, “האם אתם מתכננים ילד?״, “מצאת כבר עבודה בתחום שלך?״, וכלה בסוגיות לוגיסטיות ואחרות, כמו אצל מי תהיה הארוחה או מי מהקרובים אמור להגיע. לפעמים גם הארוחה עצמה עלולה ליצור מתחים - הרצון לרצות את האורחים, היזכרות בטראומות עבר או בקרובי משפחה לא אהובים, וגם לחץ מכך שהאורחים לא יהיו מרוצים. המחשבות וההכנות לקראת החג מעלות מתחים בלתי נמנעים ועלולות ליצור דכדוך ותחושות קשות אצל כל אחד מהצדדים. מהצד השני של המטבע, קיימת גם אפשרות של נתק מהמשפחה- אדם שאין לו משפחה קרובה או שאינו בקשר עם מקורביו, עלול לחוות תחושות קשות של בדידות, הזנחה ודחייה. סיבה נוספת שעלולה להעמיק את חרדת החגים היא העובדה שתקופה זו יכולה להיות מלווה בחשבון נפש כללי ותחושות מאזן של הצלחה או כישלון. גם מצבים אלו עלולים להגביר את הפסימיות והמתח הנפשי. סיבה שלישית שעשויה להעכיר את מצב הרוח עד לכדי דיכאון נעוצה במצב הכלכלי. בין אם אתה הגורם המארח או המתארח, ישנה סוגיה כלכלית שנוגעת בעלויות האוכל, המתנות, הבגדים או ההכנות. גם עניין זה עלול להלחיץ, לגרום למתחים, לירידה במצב הרוח ועוד. אצל מי שכבר לוקה בדיכאון, החגים יכולים להביא להחרפה במצב. חשוב להבין שיש להפריד בין דיכאון קליני לבין מצב רוח ירוד המתקשר לאירוע פרטני.

מה עושים? “ההתמודדות עם חרדת החגים היא בשני היבטים עיקריים״, מסבירה ד״ר לנדא. “ראשית, בקבוצת הסיכון, כלומר אנשים שכבר לוקים בדיכאון. כמטפלים אנו משתדלים ‘לפתוח׳ את הנושא בחודש המקדים על מנת למנוע הידרדרות במצב. שנית, אלו שהחגים אכן יוצרים אצלם דכדוך עמוק יכולים לאמץ כמה כלים להתמודדות, שרובם נעים סביב עקרון של זיהוי מקור החרדה או הדיכאון והתמודדות פרטנית מול כל גורם וגורם״. כלים להתמודדות .1 לזהות את מקור החרדה - לבדוק מה בדיוק גורם לאדם להרגיש לא טוב. .2 למצוא דברים חיוביים במצב הקיים - נכון, אתה עומד להיפגש עם החמה המלחיצה שלך, אבל היא דווקא מבשלת נהדר. .3 מוטיב הזמן - צריך לזכור שמדובר במפגש קצר של כמה שעות. .4 לבדוק אלטרנטיבה - אם לא חייבים להגיע לארוחה המשפחתית אפשר להחליפה בנסיעה לנופש או בארוחת חג עם חברים. .5 לתכנן מראש - להקדיש זמן לקניות, לבישולים ולזמני מנוחה בין הפעילויות. בניית סדר יום סביב החופשה שנלווית לימי החג יאפשר שמירה על “שגרת חג״. .6 למארחים - בקשו מהאורחים. להכין חלק מהמנות. חלקו את הבקשות בצורה מאורגנת כדי לא ליצור כפילויות או חוסרים. .7 לשמור על פעילות גופנית- ימי החופשה שמצטרפים לחגים עלולים לשבש את שגרת הפעילות הגופנית שבה אנו עוסקים. גם אם חדר הכושר סגור או נסעתם לחג להורים, אין סיבה לא לקיים פעילות גופנית קלה שניתן לבצע בכל מקום. הפעילות הגופנית משחררת אנדורפינים התורמים למצב רוח טוב. .8 אם אתם לחוצים מארוחות החג הרבות שיפריעו לדיאטה שעליה עמלתם חודשים רבים - תכננו מראש מה תאכלו ומה לא. התייעצו עם תזונאי בכדי להימנע מאכילת יתר שתהרוס את הדיאטה ואת מצב הרוח. “ברוב המקרים דכדוך החגים חולף כאשר החגים חולפים״, מסכמת ד״ר לנדא. “אין זה אומר שצריך להתעלם ממנו, אלא להתמודד עימו, בוודאי אם הוא פוגע בתפקוד היום יומי. במקרים קיצוניים, בפרט אם החרדה והדכדוך לא חולפים גם לאחר החגים, רצוי לפנות לעזרה מגורם מקצועי. אם אתם מרגישים שאתם לוקים בחרדת חגים - זכרו שאתם ‘בחברה טובה׳. קחו את הדברים בפרופורציה ונסו ליהנות מההיבטים החיוביים שבחג. שיהיה חג שמח!

עלי חפר

29