עלי חפר - גיליון 404 - יוני-יולי 2024

כי מצבי משבר מסוג זה עלולים להגביר סיכון לתופעות חברתיות כמו פוסט טראומה, דיכאון, אלימות במשפחה ואפילו התאבדויות. אני מאמינה שתפקידם של גורמי מקצוע וטיפול בקהילה, ובכללם אגף הרווחה במועצה, לאתר מצבי סיכון, ליזום הקמה של מענים אקוטיים ורלוונטיים ולהפנות לשירותים וגורמי טיפול נפשי במידת הצורך. כדי לתת מענה לצרכים הללו הקמנו את התוכנית ‘השבים הביתה׳. המטרה המיידית הייתה לתת מענה ראשוני ללוחמי המילואים, מתוך הכרה במצוקות העלולות לנבוע מתוך מצבם הרגשי והנפשי, וכן מתוך הערכה על תרומתם למדינה. אוכלוסיית היעד הראשונה שלנו הייתה משרתי מילואים אשר נחשפו באופן ישיר לאירועי הלחימה ואשר נמצאים בזוגיות והם אבות לילדים - מתוך הבנה מקצועית שמצבים אלו מגבירים מתח ותחושת מצוקה ועלולים לייצר קושי בתפקוד ההורי והזוגי. מלשעוט ללשהות המחזור הראשון של התוכנית התחיל בינואר האחרון והשתתפו בו לוחמי המילואים שגויסו בשבעה באוקטובר ונלחמו במשך כשלושה חודשים ברצף. עשרת המפגשים התקיימו בימי שישי וכללו פעילות ימית מגוונת בשיתוף פעולה עם המרכז הימי מכמורת. אחרי הפעילות התקיימה ארוחה, ואחריה התכנסו המשתתפים לשיח בהנחיית אבי מור, לצורך עיבוד רגשי, שיח וחיזוק הקשרים בין חברי הקבוצה. “ההחלטה לקיים את התוכנית בשילוב פעילות בים נבעה מתוך ההבנה כי פעילות גופנית יכולה לשפר את מצב הרוח ואף יכולה לסייע באופן מהותי לטיפול בדיכאון וחרדה״, מסבירה שקד. “מחקרים שבחנו את ההשפעה של פעילות אירובית מצאו כי ישנה הקלה מיידית בסימפטומים נפשיים לצד שיפור לטווח הארוך״. אבי, מנחה התוכנית, מרחיב: “הפעילות הימית מפרישה אדרנלין בגוף, אשר תורם לשחרור המתחים. אחרי הפעילות העצימה עברנו לפעילות רגועה, לשיח, דיבור ושיתוף, פעולות אשר מפרישות את הורמון האוקסיטוצין בגוף, אשר תורם ליחסי קרבה ולבניית אמון הדדי. למעשה המעברים האלו בין הפעילויות מייצגים את המעברים של הלוחמים בחודשים האחרונים; אני קורא לזה המעבר מ׳לשעוט קדימה׳ ל׳לשהות׳. זהו מעבר ממציאות אחת לאחרת והוא מורכב מאוד. המטרה בתוכנית הייתה לשהות במעבר הזה ולעבד את החוויות לפני שממשיכים לרוץ קדימה״. אבי מסביר גם כי בניית התוכנית נעשתה מתוך מחשבה על יצירת מרחב בטוח עבור “קבוצת הדומים והשווים״ - גברים בגילים דומים, לוחמים, תושבי העמק ובעלי משפחות. בקבוצה מסוג זה כולם חווים קשיים דומים וכך נוצרת הזדהות מהירה ועמוקה. , תושב גן יאשיה, לוחם ביחידת סיור 42 אהוד קליג, בן וחילוץ, הוא מתנדב במילואים. בשבעה באוקטובר הוא הוקפץ עם היחידה שלו לבסיס אורים. כשהכוח הגיע לבסיס הפרוץ וראה את ההרס והגופות מסביב הוא התחיל להבין את חומרת המצב. בהמשך הלחימה הגיע אהוד לבארי ונחשף שם למראות קשים מאוד. הוא היה עם חבריו לצוות במשך כחודשיים באזור, בניסיון לאתר, לחקור ולהתחקות אחרי מסלולי המחבלים. משם הוא המשיך לפעילות מבצעית בשכם וכן בגזרה הצפונית.

“אחרי שלושה חודשים חזרתי הביתה מהלחימה מתוח, עצבני ועם תחושות קשות. אשתי אמרה שהשתניתי ורשמה אותי לתוכנית של המועצה. אני לא חשבתי שאני צריך לטפל בעצמי. כל תשומת הלב שלי הייתה מופנית כלפי חוץ. הרגשתי צורך עז להגן על המשפחה שלי. המפגשים הראשונים בקבוצה התמקדו בהיכרות וב׳צחוקים׳ בין גברים. גברים לא מדברים ומשתפים כל כך מהר. בהתחלה רק הקשבתי להסברים של אבי על האתגרים שכרוכים בחזרה הביתה. לאט לאט הבנתי בעזרת התוכנית שכעסים לעיתים מייצגים דברים עמוקים אחרים, כמו עצב או תסכול, ושצריך להבין מה אני חווה באמת מעבר לכעס. הבנתי שעברתי חוויות קשות שמשפיעות עליי בכל מיני צורות ושאני צריך זמן כדי לעבד אותן. הקבוצה עזרה לי מאוד לווסת את התגובות שלי״. תקופת מעבר “צריך להבין שהלוחמים האלו חזרו מכמה חודשים אינטנסיביים של לחימה, שלא היה בה זמן לעיבוד חוויות ורגשות, הבעת כאב, עצב או געגוע״, מסביר אבי. “פתאום הם חוזרים הביתה, למציאות שונה לגמרי, והם נדרשים לחזור לתפקד כעובדים, בני זוג ואבות. המעבר הזה הוא מאתגר ומורכב מאוד. אם לא מבינים את זה חווים הרבה כעסים ותסכולים. במפגשים דיברנו הרבה על חזרה בריאה ואיטית לשגרה: איך לחזור הביתה ברגל ימין, איך לקבל מחדש את המשפחה ואיך לחדש את הקשר הזוגי. דיברנו על כך שמותר להם להתפרק ולשתף את בת הזוג בקשיים - אין צורך ‘להחזיק׳ פאסון של חוזק ועוצמה - אלו דפוסים של הגבריות המסורתית ושל השיח המגדרי הישן״. נדרשים לחזור לתפקד כעובדים, בני זוג ואבות. המעבר הזה הוא מאתגר ומורכב מאוד. אם לא מבינים את זה חווים הרבה כעסים ותסכולים״ אבי מור, מנחה מעגלי השיח בתוכנית: “צריך להבין שהלוחמים האלו חזרו מכמה חודשים אינטנסיביים של לחימה, שלא היה בה זמן לעיבוד חוויות ורגשות, הבעת כאב, עצב או געגוע. פתאום הם חוזרים הביתה, למציאות שונה לגמרי, והם

עלי חפר 13