18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
לבית מיהרתי כאחוז דיבוק: בדקתי, עזרתי והצטערתי צער רב כשלא יכולתי
לעזור לעוד רבים, רבים אחרים. באותם ימים נוראים של המגיפה , קם לגטו מלך. המלך היה הקברן שאסף יום יום את גוויות המתים , והובילם לקבורה. במרומי הדוכן של עגלתו הוא ישב כמלך על כס מלכות ו, לבוש מדים הדורים וחבוש כובע מצחייה , שבעיניו היה
. שני נערים היו משרתיו , ועזרו עמו להעמיס את
לפחות ככתר ו של מלך רם
הגוויות על העגלה.
"מניי ן לו הכסף הרב לבגדיו המ הודרים בשעה , שאנו לבושים בלויי סחבות "? שאלו אחדים, ואחרים השיבו בציניות: "הוא חי מהמתים." ואחדים אף ידעו לספר כי הוא נוטל מהמתים כל דבר ערך שנראה בעיניו, וסוחר בו, וכך הוא מתעשר. ואף על פי כן, לא נמצא עוד אדם אחד שהיה מוכן לה חליפו במלאכתו זו שהוא עושה , ולשמש קברן. יום אחד , כשהלכתי ברחוב להגיש עזרה לחולים שהלכו והתרבו מיום ליום כי לא היה בכוחם לגבור על המחלה, נתפשת י בידי ק בוצת חיילים גרמנים שסיירה ברחובות הגטו , וצדה אנשים למשלוח. לא יכולתי לנחש כי אשלח חזרה אל אותו מחנה שבו חלי תי במחלת הטיפוס: הוטה קומורובסקה. השומרים בהוט ה קומורובסקה שסברו כי מתי , רב מן ה ז מז נדהמו מאוד , כולנו
דויטש, אתה נראה
לראות אותי שוב ואמרו בפליאה: "הבראת מאוד מויש ה'ל
כמו אחרי חופשה ולא כמו אחרי מחלה ". איזה גורל משונה
, חשבתי בלבי, מז'שוב נשלחתי לכאן, להוטה
קומ ורובסקה, מהוטה הוחזרתי לז'שוב , אולי כדי ללמוד על גורל משפחתי, ושוב אני במחנה העבודה שהייתי בו, הוטה, כאי לו אני ממשיך מן המקום שבו האנשים במחנה עתה כמעט כולם זרים לי, הם חדשים, הוותיקים כבר אינם . גם את איצ'ה לא מצאתי במחנה, הוא הגשים את חלומו , ונמלט ימים אך ,אז עצרתי
, החולים ולא חזר.
אחדים לאחר שנלקחתי עם כל
Made with FlippingBook flipbook maker