18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
תמיד לאחותה הבוגר ת ממנה. בזכות אחותה זו שרדה את איימי המלחמה
ונותרה בחיים. אך ראיתי את שרה ולבי נמשך אחריה, לבי אמר לי כי בה אני רוצה לאישה, כי טוב יהיה לנו יחד. מראה החלש עורר בי את הרצון לסעוד א תה, ו , לשרתה לעודדה, לסלק מעיניה את מ ראה הפחד, לשמש לה משענת ביטחון. לשם כך הי ה עלי לעבור תחילה את מחסום ההגנה של אחותה הבוגרת , שסגר עליה בחוזקה. לא קל היה לעבור מחסום זה , שנתחשל בשנות המלחמה. ידעתי שללא ברכת האחות הבוגרת לא אזכה באחות הצעירה. ני סיתי, ואכן הצ לחתי לזכות בידידותן של שתי האחיות, לאחר שהן נוכחו לדעת כי כל אהבתן זו לזו ואת מסירותן הרבה , נזכרתי בשרוליק אחי, ואז דמעות חמות היו פורצות מעיני וזולגות ללא מעצור. כמה אני מיצר על כך ששרוליק איננו אתי, כמה אני חש בחסרונו, יותר מכ ל המשפחה. כל הון שבעולם היי תי מ וכן לתת ובלבד שיהיה לי אח, בן משפחתי שלי, עצמי ובשרי. חשתי את בדידותי בעוצמה רבה ללא משפחה וללא חברים, ואז אמרתי להקים יד ושם למשפחת דויטש . אך מה יש לי להציע לה? אין לי ולא כלום. לא רכו ש, לא משפחה אוהבת, לא כלום. ואולי היא תמאן לקשור את חייה עם אחד לי תמאן לקשור את חייה עם מישהו בטרם אחותה הבוגרת יותר מצאה לה בן זוג? המחשבות התרוצצו במוחי ללא הרף. חששתי לקלקל את ידידותנו בהצעה בלתי מתקבלת על דעתה של שרה או של אחותה. לא חר ימי התחבטות אחדים , ביודעי כי ימי המתנתנו לעלייה הולכים וכלים, מדי יום ביומו אושרו פ ליטים אחדים לעלות לארץ ישראל , גם תורה של שרה ואחותה יגיע , ידעתי כי אם לא אמהר לשטוח בפניה את רצוני לשאתה , לאישה חסר כל שכמוני? ווא כוונותיי כנות חלקה של שרה שפר עליה מזה שלי, לה נותרה אחות. מדי ראותי את : בלבי אשא את שרה לאישה ויהיה לי בן משפחה. יחד עמה אגשים את הבטחתי
הן.
אולי אפסיד את ההזדמנות הזו לעולם.
Made with FlippingBook flipbook maker