18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
קפריסין
עמדנו על הסיפון וחיכינו לרגע שבו יתגלו לנו חופי ארץ ישראל. כל האנשים ציפו לרגע הזה בכ י ליון עיניים, כולם היו כבר עייפים מנדודים ברחבי
, אירופה ורצו כבר להגיע למחוז תשוקתם. ואכן , הרגע הזה הנה ה
גיע.
כשעברה השמועה ברחבי הספינה כי חופי הארץ נתגלו כפס דק באופק,
כולם מיהרו לסיפון נרגשים , ודמעות בעיניהם, דמעות של שמחה לחזות בארץ הנכספת, אולם מפקדי הספינה פקדו עלינו לרדת מהר למטה, אל בטן הספינה ולהסתתר מפני מטוסי הסיור של הצבא האנגלי , פן יגלו שספינתנו הקטנה אינה מובילה משא כ , פי יעודה , אלא מובילה אנשים, ולנו הן לא היו בכלל אשרות כניסה לארץ ישראל. מפקדי הספינה קיוו כי נצליח לחמוק מפני האנגלים , ולהגיע אל חופי הארץ באישון לילה , אל אחד החופים השוממים של הארץ , וללא ידיעתם , ובדרך בלתי ית חוק , נתגנב אל הארץ בחשאי , וכאן בארץ , תושבי האר ץ יסתירו אותנו מעיניהם. אשר יגורנו בא לנו: מטוס סיור אנגלי גילה את סוד ספינתנו , ושתי משחתות אנגליות קרבו אל הספינה ונלחצו אל דפנותיה. הספינה הקטנה והרעועה העמוסה באנשים עד לעייפה, חישבה להישבר. החיילים האנגלים החמושים ברובים , ולבושים קסדות ומדי צבא היו , וכנים מ ללחימה נו, מול הפליטים. הם עלו על סיפון הספינה כי אנו לא רצינו להיענות לבקשתם , ולעבור למשחתת שלהם. החלט נו להיאבק על הכניסה לארץ ישראל. למי שהיה מקל או שבר של בקבוק או כל חפץ אחר שיכול היה לשמש י ככל מגן הכינו . אנ שי הבריגדה שהיו יחד ע מנו על הספינה, מבלי שהבריטים ידעו על כך , כי הם לא לבשו מדים, בשעת הצורך נטלו הם את הפיקוד על הספינה מידי הצוות האיטלקי הש י כור. כל הגברים שבספינה פרקו את הברזלים מהמיטות, אספו את
כל קופסאות השימורים הריקות ועמדו הכן מול רובים ומכונות ירייה.
Made with FlippingBook flipbook maker