18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
"בכל כוחותיכם התאמצו להישאר בחיים. היו תמיד יחד, שמרו זה על זה
ואלוהים יהיה בעזרכם." ואז פרץ אבא בבכי מר כמי שאבד לו כל עולמו, כאילו ניבא לו ל בו כי לא יראנו עוד לעולם. "אנחנו עוד נשוב ונ תראה," ניסינו, שרוליק ואני, להרגיע את אבא הדואב. "נבוא לחופשות," הוספנו, אחר חיבקנו אותו חיבוק אחרון, נשקנו לאחיותינו , והלכנו מחרישים כשמבטו העצ ו ב של אבא ליווה אותנו עד שנעלם מעינינו, אך עוד ימים רבים לא נעלם ממח . שבותינו
Made with FlippingBook flipbook maker