18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
הובאנו אל מחנה עבודה הוטה קומורובסקה, מרחק שעות אחדות של נסיעה
מז'שוב , סמוך ליער אורנים עבות , שהפיץ ריח משכר על פני כל הסביבה. המחנה היה מוקף גדר גבוהה , ולה שער בודד שבו ניצב זקיף יומם ולילה. סמוך למחנה הזה היו עוד שני מחנות דומים לו: דמביצה ובישטקה. בתוך המחנה הזה היו פזורות ללא סדר בקתות עשויות מתערובת של בוץ
ישנות שעמדו לקרוס תחתיהן ב כל רגע. גובהן של
וקש. היו אלה בקתו ת
הבקתות היה כגובה בן אדם והן שימשו בעבר דיר לחזירים.
לכל בקתה הייתה דלת כניסה שעליה היה מצוי יר חזיר . אל הבקתות האלה, בקתות החזירים , הובאנו אנו. בתוך כל בקתה מצאנו דרגשי עץ ארוכים בשתיים שלוש קומות, ועליהן מפוזר מעט קש. "כאן תגורו," אמר לנו הגרמני שהוביל אותנו. נדהמנו, לא הבנו למה הוא התכוון בדיוק, הרי היו אלה מכלאות לחזירים, האם הוא מדמה אתנו לח זירים? ברגע הראשון סברנו שנעבוד בגידול חזירים, זה לא בדיוק מתאים לנו, אך ידענו שאיננו יכולים לבחור את העבודות, אך עד מהרה התברר לנו כי אנו נחשבים בעיניו ל , ירים חז ולכן קיבלנו את הבקתות האלה .ם למגורי אם הם "אפילו לברוח מכאן לא נוכל אם נרצה," אמרתי. "המחנה מוקף גדר גבוהה וזקיף חמוש עומד תמיד על המשמר ליד השער היחיד ". "ואם תצליח לברוח מכאן מה תעשה אז?" התריס בפניי שרוליק והוסי ף: "אינך מכיר לא את המקום, לא את האנשים ולא את היער. על כן מוטב לך י הרח ל ק את הרעיון מלבך." הבוז וההשפלה בהם נתקלנו, דיכאו א ו תנו עד עפר, ולא חשנו כי אנו שוכבים בחשיכה על דר גשי עץ קשים. אותו לילה לא יכולנו לעצום עין רואים בנו חזירים , הרי הצפוי לנו כבר ידוע מראש. מ עולם לא העלינו בדמיוננו ולו הגרוע ביותר, השפלה מעין זו.
רבות באבא החולה, בברוניה ובנחמה שנשארו לבד בחדר
ולהירדם.
ם
הרהרתי
, העלוב כשהם חלשים, ללא משענת תמיכה של י ו של
שרוליק. אחר כך
עברו
הרהוריי לחשוב עד כמה שונים שרוליק ואני זה מזה . הוא מעמיק לחשוב על כל
Made with FlippingBook flipbook maker