18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי

לעתים קרובות הם ממתיקים ביניהם סוד, הם ממעטים לחייך, ידעתי ששרוליק

מבין הכול, לעתים אבא וא י מא מספרים לו את סודותיהם, אך כשאני שואל מה : ? קרה הם אינם משיבים ורק אומרים: "מה אתה שואל כל כך הרבה שאלות לאחרונה? מה שתצטרך לדעת יגידו לך ". קינאתי בשרוליק על כי הוא שותף לכל סודות המבוגרים והרהוריהם, הוא מבין ויודע הכול, ואני? תינוק אני בעיניהם. אותו ערב כשהסבנו כל המשפחה לשולחן ל סעודה, שאל אבא: "השמעתם על הגזירה החדשה שגזר ה'סים' )הכנסת בפולין( על היהודים?" ישבנו כולנו באוזניים כרויות ועיניים פקוחות לדברי אבא שהשיב: "אסור עוד ליהודים לשחוט שחיטה כשרה, הוחלט ששחיטה אחת תהיה לכולם, וגם ליהודים." איש לא השיב לדברי אבא רק נעצנו בו את עינינו וציפינו למוצא פיו. לאחר "ומה נעשה?" שאלה אימא בחרדה, כי לא העלתה בדעתה שנחדל לאכול בשר," אבא נאנח והמשיך: " כבר עברנו ימים קשים וגזירות קשות ועמדנו בהם. גם הפעם נתגבר." כך סי ים אבא את דבריו בטון מעודד כדי להרגיע בראש ובראשונה את אימא. "ודאי," השיב שרוליק בביטחון: ישחטו בחשאי, במחתרת, ומה הם חושבים להם שנפסיק לאכול בשר, או שיאלצו א ו תנו לאכול טריפה? אנטישמים "שקט, שקט," השקיטה אותו אימא בבהלה. "חס ו חלילה לך מלהזכיר את ' המילה אנטישמים ' , המילה הזו עלולה להמיט עלי נו אסון, ישמור אלוהים." ואבא המשיך בעניין הקודם : "מניין נמצא לו האומץ ללייבלה מינצברג , נציג הרשימה היהודית הלאומית ב'סים' לקום ולהתריע בזו הלשון: "בשעה שחרב המלחמה הגרמנית מונחת על צווארה של פו לין, אתם יושבים ודנים בעניינים חסרי ערך כמו שחיטה כשרה ליהודים, במקום לדון בהגנה על מולדתנו ועל שהות מה המשיך אבא: "יהיה קשה, יהיה קשה מאוד, אך אני מקווה כי נמצא והכעס עלה מקולו.

מוצא."

שכמותם!"

אזרחיה מפני פלישה גרמנית שתכחיד את פולין כולה כמו את אוסטריה ואת