הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

, חופני ופנחס שימשו כוהנים בשילה באותם ימים , הם היו בני

,

של עלי

בניו

בשרתם את אדוני ,

חטאים ועריצים , הם לא נהגו על פי חוקי הנוההכ

עליבלי

ו שלהם למורת רוחו של

על פי רצונם

אלא על פי הכללים ש הם עצמם ל קבעו

אביהם, עלי , ו למורת רוחם של כל האנשים שעלו לרגל לשי שחר ל ,לה לפעולותיהם של הכוהנים בהקרבת הקורבנות והזבחים דין וכ כ .חוק בשחטם את הזבח מותר היה להם לקחת את הזרוע, הלחיים והקיבה של בעל החיים שאותו שחטו כדי לבשלו לעצמ , אך ם , כל השאר ניתן למקריב הקורבן הם אולם לא הסתפקו בחלקים שיועדו להם על פי החוק , ונטלו ג ם מ החלקים האחרים ו ישה מנת חלקם ש אנשים ה ל עולי הרגל שהביאו את הקורב נות , ומאוד ציפו לארוחות בשר אלה, כי רק במועדים בהם הקריבו קורבנות זכו לאכול , כמו גם הכוהנים . שאכלו בשר בשעת הקרבת הקורבנות אך חופני עולי הרגל שכל כך ציפו לארוחות בשר שהיו נדירות והועלו על שולחנם רק ב טקסי הקרבת הקורבנות , אך בסופו של הטקס נותרו האנשים ללא בשר . מספיק בשל כך . כעסם על בני עלי היה רב ו עוד הגדילו שות על והוסיפו חטא על פשע , בכך שלא חיכו עד שמקריבי הקורבן יבשלו את הקורבן כפי , הנדרש מהם . ולקחו אותו בעודו חי, טרם בושל ולא רק , זאת חטאו הם בעצמם , ו גם החטיאו את הנערים המתלמדים, שעזרו לידם בשחיטה ובהקרבת הקורבן , ולימדום יחד עם עבודת הקוד ש גם את מלאכת גזיל ת העולים הקדוש של הכוהנים . העולים רגזו מאוד על מעשיהם של חופני ופנחס ותלמידיהם שהלכו בדרכי ם החטאי של מוריהם , בשל כבודו של עלי החריש ל האנשים ולא ופנחס, בני עלי לא הסתפקו במה שהותר להם לקחת ול כחוק קחו בתקיפות ובעזות מצח גם את מה שלא הותר להם. כלומר הם גזלו

בשר

את

בני עלי

בשמם

העדיפו

ורק

, "יבוא יום והאל ייפרע מהם על כל מעלליהם ," אמרו כדי להרגיע את

ן התלונ ל

ולהתנחם .

כעסם