הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

עלה , בלבד גבר ו קולה הדהד בכל האולם יחד עם התעצמות התרגשותה , כאלו אין איש מלבדה ב מקו ם, וכאילו האלוהים טרוד או איננו שו מע היטב, וא ם תרים את קולה , יתנער האלוהים ויפנה את כל תשומת לבו לתפילתה , ודבריה יגיעו ו לאזני ללא ספק . קולה הרם לווה הזו פעםב , בבכי קורע לב היא לא יכלה עוד ל ומר את התפילות בלחש, כוחותיה ל לא עמדו לה עוד. התפילות פרצו עלי הביט בה, ו הכירה מיד מן הפעמים הקודמות שביקרה באוהל מועד , הוא , זכר כי תמה על תפילותיה האין סופיות מבוקר עד ערב ללא הפוג , ה הוא הביט בה ותמה , אך מעולם לא שאל לשמה או למשפחתה. הוא ראה אותה בהתרגשות גדולה ה ה שמעולם לא ראה כמוה , וכשזעקותיה מלאו א ת חלל רבס הוא האולם . שהיא שיכורה הוא ניגש אליה , ואמר לה בנימוס, אך גם בטון חמור סבר נחוש ו :" המקום הזה אינו מיועד לשיכורים, כאן מקום של קדושה, ואל לך לחלל אותו . בזעקותייך שובי לביתך, וכשתתפכ חי מן היין ששתית ". לכאן מבלי שהרגישה , ו בקעו מגרונה כזעקות שבר, כיבבות אם שכ .

קולה

בכך

התפלל בשקט

ולה

תשובי

, נעצה את עיניה בעלי כשקולו נ

חנה התעוררה מתפילתה הזועקת ,

שמע דובר

הייתה גדולה

התרגשות

קרוב קרוב לידה , אך לא הבינה מה הוא אומר לה ,

ה

כי

מה הוא אומר לה , על כן היה משוכנע לחלוטין

עלי ראה שאין היא

.

מבינה

מאוד

בטון קצת יותר חמור , שב ו

זר על דבריו

, האישה הזו שיכורה חא וה

כי

שנית

רגיש יותר טוב , שוב ת

, למשפחתה עד שתתפכח משיכרונה תכשו

ויעץ לה זורחל

. לשאת את תפילותיה

לאוהל מועד

עלי תה את

נחרדה גילשכ מאוד

שנתפכחה מ התרגשות גדולה ה ה

עומד

חנה

בקול שלו

קרוב אליה . לאחר הרגע הראשון התעשתה והשיבה

לדבריו

כל כך

, : "לא, אינני שיכורה יין ו שכר לא שתי , תי אישה מרת נפש אנ וכ י, כי הרע

בוטח ו