הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

שחור הסתיר מ מנה את אשר א רעי אותו יום באוהל מועד , במעונו הפרטי . של עלי היא שבה לביתה כהלומת יין, נכנסה מיד למיטתה ונרדמה. למחרת נשארה במיטתה באפי סת כוחות , וכל אותו היום הייתה שקועה בנים ולא נים בחלומות הזויים שלא הבינה את פשרם . אלקנה המודאג חרד לגורלה מאוד, והפצ יר בה לשכב לנוח , ולא ללכת אותו יום ל התפלל ב . אוהל מועד הוא נמנע מלהטריד אותה בשאלות , הוא שם לב כי

מסך

. ה בין ימינה לשמאלה

ה במלוא תפיש בחינ מ ינהא תה ו

אינ היא

ממילא

, תו יום היא הייתה תשושה

לא חלמ ה על הליכה לאוהל מועד א ו

חנה ו

אפילו

. על שום דבר משהו קרה לה ,

ומבולבלת, ו כל רצונה היה לישון , ו לא לחשוב

משהו ש הי א לא יכלה להבהיר לעצמה מה בדיוק . כל רצונה היה

ר השחו שעטף אותה ביום אתמול יעטוף את יז

כרונה

שהמסך

יום עוד , יעטוף את מחשבותיה , וירחיקה מכל המחשבות הקשות שהטרידוה . היא כמהה ל גדולה ה וושל . , לאיבוד כל החושים תוכ שלא ל להרהר, ב . היא רצתה שכל סביבתה תתמוסס , תיבלע ותיעלם כאילו לא הייתה . היא השתוקקה שתרדמה עמוקה תיפול עליה . גם למחרת, לא הגיעה חנה להתפלל באוהל מועד . עלי חיכה לה כ ל אותו היום, ולא הבין מדוע הי איננה א , באה הוא חרד לה ו מאוד השתוקק , אליה , לראותה אול לש , לשלומה לברכה ו לאחל לה אך טוב, אך חנה לא שבה לאוהל

שום דבר

גם בימים הבאים , ובחרה להישאר . הלה ובא

מועד

. לא היה רגיל לראות את חנה כל הזמן באוהל על כן גם הוא דאג לה

אלקנה

, של חנה

, שהיא , כנראה חולה. אפילו פנינה הביעה חרדה לשלומה

רבסו , מאוד

ו , הציעה את עזרתה גם היא לא הייתה רגילה לראות את חנה כל היום ב תוך אוהל ה בלי להתפלל , , רק לישון כל היום , סברה ו , כאלקנה אכן ש . חנה חולה היא חששה שאלקנה עוד עלול לה אש , ים אותה במחלתה של חנה רגלה ה בשל