הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

: אמירתה "וכי אינך סבור שעלינו לבוא ולהודות לעלי

והוסיפה שאלה על

אחר הוסיפה

שהתפלל בשבילי בעבור הילד הזה, ו על הנס הגד "?יל שהענ ול ש

במצח נחושה: "אנ י הולכת לשילה , אני רוצה ל ראות את עלי ."ו הודות ל . אלקנה הבין שאין להזיז את חנה מהחלטתה לעלות לרגל לשילה ועל כן עזר לה בהכ נת מושב מרופ ד על החמור , נוח ו לה שיהיה הדרך לא ת כביד עליה במצבה המיוחד . חנה הצטרפה לעולים לשילה , לתדהמת כל מכריה ומשפחתה. אך מכיוון שכולם הכירוה ו ידעו כי חנה דעתנית ועקשנית גדולה , ו אם החליטה שהיא מצטרפת למסע אין כל טעם לנסות לשכנעה לוותר על נסיעתה זו .

מאוד

מאוד רצתה לספר לו על

. הייתה גדולה יאה

לפגוש בעלי ,

של חנה ה תהיכמ

עשה לה . לספר לו עד כמה הוא צדק באמרו כי לא ייבצר

הנס נש הגדול

, בבואם לשילה, דבר ראשון היא מיהרה לאוהל מועד נכנסה

מאלוהים דבר ."

. שלא כתמיד בראש מורכן

, מתרונן

בר אש מורם ובלב

שה את עלי, אך לא ראתה אותו בתוך האולם. היא צעדה הישר א

חיפ היא

ל

ומיד

תפלל, הל לשבת ו

מקומה הישן ליד ארון הברית , המקום שבו נהגה

תמיד

לאלוהים . תודה גדולה יותר מתמיד הייתה לה

החלה בתפילת הודי

עם הי

ה

כנסה

הפע ם, היא חשה ש לעולם לא תוכל להודות ל גודל על דיו אלוהים .המע חסדיו לאחר שכולם נואשו מן הילד שאליו התפללה שנים כה רבות , נדו לה כל אימת שראו כי היא מתמידה בעקביות באמונתה שלא כל אותן שנים , נה וה

פסה

למרבה הפלא ולהפתעת הכול ע ומד להיוולד לה אותו בן מיוחל , חוסר אף לע האמונה הגדול בלב כל ה שהי מכריה ומיודעיה .

לאחר תפילת ההודיה הראשונה הסתכלה באולם סביב סביב, היא חיפשה את עלי , אך לא מצאה אותו על השרפרף, שבו נהג לשבת , וגם לא באולם התפילה . היא תמהה , על היעדרו מאולם התפילה ידעה כי עלי לא הרבה לצאת

אך

. שוב לשילה הוא

לא ידע כי שיירת העולים מרמתיים הגיעה

, ו ממעונו גם על כן