הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

חנה לא זכ רה בדיוק את אותו יום מופלא, אך אותה הרגשה

סוף ל . ושמימ

, רה לתוך גופה

דח שבה ו

, במלואה

יע , לאית שאפפה אותה אז שבה ו חזרה אליה

ונסכה בל בה אושר אין קץ . עלי נטל את ידה ברכות , והוביל אותה מן האולם

, למעונו פנימה חנה כש

הוא הביט בה , בחיוך שוב

נמשכת אחריו ללא התנגדות .

שם, בחדר הפנימי

ובאושר אין קץ , , חיבק אותה זמן ארוך, ליטף את ראשה ואת פניה נש ק לה על פיה ועל עיניה , כשהיא עומדת נבוכה , תוהה , ואי נה מבינה מה קורה י , אהל ך אינה נסוגה מליטופיו של עלי, אלא , . , כשהיא שלווה ורגועה נהנית מחיבוקיו של עלי , ללא כל חשש או ייסורי מצפון, שאמורים היו להתעורר בה . ולאחר רגע קצר : של בלבול שבה חנה לעצמה ושאלה את עלי זו "אתה כר כי נדרתי לפני האלוהים שאם יזכ ני בבן זכר, אקדיש אותו לעבודת האל לכל "?חייו "ודאי שאני זוכר, ו אני אף מצפה יבכ ליון עיניים לילד הזה יוולד שי , כי לכשיגדל הוא יירש את תפקיד , וי ימלא א ותו קד לכשאז ן ולא אוכל עוד לעמוד מול העם ולמלא את תפקידי . לילד הזה מצפה עתיד חשוב וגורלי : את גאול ל ה עם הנרדף . הזה אני מתפלל שהא ל יאריך את ימ יי עד שהילד הזה יגדל , מל יגי , יבוא אלי , ו לשילה יהיה לי ,בןל ואני אהיה לו לאב אוהב ומסור . , חופני ופנחס, לא יוכלו להמשיך בתפקידם , האל כבר גזר את דינם , הוא מ ו אס בהם בשל חטאיהם הגדולים, ואינני , יודע אם אי פעם יוכלו לכפר על חטאים אלה לכן הילד הזה יש יוולד לך הוא יהיה יורשי .ם תחתיה אני אחנך אותו ל לב ב היםו את האל , לאחר דקות ארוכות מו כ נעורה מ חלום

הוא

בהנאה

מתמכרת להם

להיפך

הנאה

בניי

עבוד

, וישרת באוהל מועד כפי שבניי היו צריכים לשרתו

שלם , הילד הזה יהיה נאמן

בתפקידם ."

אך אכזבו את אלוהים, אותי ואת עמי

םמעל ב