הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

. הוא לא חס ולא חסך דבר מכל מה שיכול היה לתרום לבית אדוני בשילה שיירה גדולה יותר מתמיד התארגנה לעל , רגלל ייה היה זה כבוד גדול לכל אנשי רמתיים ל לוות את שמואל שצפו לו עתיד גדול אל מעונו החדש ב . שילה הם חשו כחלק מהמעמד החשוב שבו זכו להשתתף : הקדשת שמואל לעבודת

הקטן

. בשילה אנשים אחדים לא יכלו להתא

האל

, פק מלבכות ה כי לא בינו כיצד מוכנה חנה

זאת חר לא

ילד כל כך קטן ולמסרו לתמיד לעבודת האל כל ו

חו לשל

מעליה

, על מנת לזכות בו

כך הרבה שנים , והתייסרה

תפללה ב ו כל עד

ה , חנה , אמו ש

. והבטיחה הבטחות ובלבד שהאל יזכה אותה בבן זה וכש לבסוף

נדרה נדרים ,

בעודו קטן כל כך !?

זכתה בו היא משלחת אותו מעליה אל מקום אחר ? מה היא חשבה כשנדרה את נדרה האכזרי כל מכריה רא של חנה

וזר

מ כל הקרבנות

ו בשמואל את ה קרבן הגדול יותר ב

שהוקרבו את ו השו הם . בשילה שרצה א ברהם אבינו להקריב את יצחק בעקדה . גם יצחק כשמואל נולד ל אחר עקרות רבת שנים של אמו שרה, גם הוא נולד לאמו . לעת זקנתה לאחר שנואשה מבן השוני ה וא שיצחק נשחט ו כמעט על המזבח כקרבן אלמלא קרא המלאך , אך כאן , במקרה של שמואל לא בא שום מלאך, ואיש לא זעק אל חנה : אל תשלחי את הילד הקטן מעלייך, כי הוא עדין זקוק לך . ו למרות הכול גם היו אנשים שראו בשמואל הקטן את המו יעש שעתיד לה ביא גאולה לעולם , ו באמונתם זו . התנחמו שמואל הקטן עטה את המעיל החדש שעשתה לו אמו, מעיל מעשה אומן לתפארת, מעיל שלא היה כמ . ותו ליופי , יחיד במינו ו ברבות הימים קרבן ל שמואל : אל אברהם "אל תשלח ידך אל הנער , ואל תעש לו מאומה !"

פתאום

הפך

כי היה

ל סמלו של שמואל מאז ועד ל . סוף ימיו השיירה יצאה לדרך כשהיא מלווה ב אנשי רמתיים צופים ש לו חול ו ושר

ם בתופי