מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

באוקטובר התפרסו גדודי 18- למחרת, יום שישי ה התותחנים, שעד אז ישבו בשטח צפוף, בשטח שנכבש. סוללה ב' וג' פרסו משני צידי גבעת התאנים, וסוללה א' פרסה דרומה ליד חושניה. המפקדה ישבה על גבעה. באחת ההפגזות ישעיהו הסמג"ד קפץ מהרכב כדי לתפוס מחסה ושבר את הרגל. ברוך דאג שעמי החובש או הרופא יזריקו לו במהלך כל הלילה זריקות נגד כאבים. אחר כך פינו אותו, ומנשקה מילא את מקומו כסמג"ד, עד שהבריא וחזר לגדוד. פעם אחת הוא בא לבקר את החבר'ה עם גבס. לפני כן, במהלך המעבר לשטח שנכבש, בכביש שליד מרום גולן, הזחל של אנשי המשרד התקלקל. אנשי המשרד: מרגלי יקיר, שבתאי טואף, דן שפלר, מיכה איתן והנהג שמואל (שמוליק) שרון, אדם נחמד שעבד בתעשייה האוירית, שהו שם במשך כל הלילה. בבוקר, עם אור ראשון, הם הופתעו לגלות בקרבת הזחל התקוע חניון טנקים צנטוריון שלנו. מיכה הלך לשם. "יש כאן קצין ששמו זאב איתן?" הוא שאל. "הוא פה." ענו החיילים, וכך באופן הכי לא צפוי מיכה פגש את אחיו. אחר כך הגיעו צביקה שטינברג ואשר משה - חולית הכתק"ל

שעשתה נפלאות במשך כל המלחמה. הזחל תוקן, והם המשיכו איתם. כיוון שלא ידעו לאן בדיוק לנסוע, נסעו ישר בכביש עד שהגיעו לסביבות חרפא. שם עצרה אותם המשטרה הצבאית, והם חזרו לצומת חאן ארנבה. בצומת נודע להם שהם צריכים לנסוע לכיוון גבתא אל חשב. בינתיים הם נשארו בזחל ליד חאן ארנבה. למחרת הם מצאו בניין ששימש כנראה מגורי קצינים סורים. בגג היה חור פרוץ מפגיעה של פגז, ובחדר הם מצאו שברי אבנים. החבר'ה ניקו את החדר, ושבתאי כיסה את החור בברזנט, כדי שלא יחדור גשם. שם הם ישבו, עד שהגדוד עבר ופרס ליד הכפר אופנה. באופנה הם נכנסו לאחד הבונקרים יחד עם כל המפקדה. באוקטובר. נסעתי 22- אני חזרתי לגדוד אחרי שהיה של שבועיים בבית החולים ובבית הבראה ביום שני ה בטרמפים עד צומת מחניים ושם חיכיתי, כי ידעתי שלפנות ערב אמורה לעבור שם משאית האספקה לגדוד.

24