מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

ואכן, לאחר כמה שעות של המתנה, הגיעה המשאית נהוגה בידי שבח אופיר. נסענו דרך גדות, עברנו את הירדן, חצינו את קוניטרה, וכקילומטר אחרי חאן ארנבה פנינו שמאלה לגבעת התאנים. מזרחית לגבעה ישבה חטיבה שמנתה מעל שלושים טנקים. לפנות ערב, כשישבנו על הגבעה, הסורים התחילו לירות לעבר הטנקים. הטנקיסטים נכנסו לטנקים וסגרו את הצריחים, וכשנגמרה האש טיפסו חזרה למעלה. אנחנו הסתכלנו עליהם המומים. היה זה כאילו היינו בסרט. אנחנו התותחנים לא היינו מחופרים ולא היה לנו מסתור מהאש כמו להם. אני סימנתי את שטח הבונקרים והשוחות על גבעה בסרט סימון לבן, כדי שנמצא מחסה בקלות אם יירו עלינו בלילה. לשמחתנו, לא נזקקנו לזה, כי למחרת הוכרזה הפסקת אש. באוקטובר הוכרזה הפסקת אש עם הסורים. יוסי קיבל הוראה לדלג את הגדוד לעמדות 23- למחרת, יוםשלישי ה חדשות בתוך מתחם נ"ט סורי נטוש, אך סירבו להזיז את הגדוד כי לדעתו המקום בו ישבנו היה טוב. כחצי שעה השכן דילג למתחם הנ"ט הסורי. כאשר הם היו בתנועה יוסי ראה 175 הוא ניהל דו שיח על כך, ובינתיים גדוד ממרומי גבעת התאנים כיצד זחל מסוג אלפא עולה על מוקש. "כמה טוב שלא דילגנו לאותו שדה מוקשים." הוא אמר.

25