מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל
על "הבית" שלנו מציינים את חנוכה במוצב
עם יד שמאל קפואה. זו הרגשה לא נעימה. הכאבים איומים. הכנסתי את היד לתוך מים חמים ואחר כך מרחתי משחה מיוחדת נגד כפור שמשה תורג'מן הביא מחבר רוקח. ואז התחילו האצבעות לשרוף. עכשיו אני כבר נזהר. במקום בן התיישבה סוללת המפקדה עמדה חומת אבנים בגובה מטר בערך. בין האבנים היו טמונים המון אריזות של חנ"ה (חומר נפץ הודף). נתתי הוראה לאסוף את החומר המסוכן, ואז בעודי צועד לכיוון סוללה ב', ראיתי פתאום התלקחות. מי שנכווה היה ינאי הקמב"ץ, הבנתי זאת מיד. ינאי ביקש מאברהם בן דוד גפרורים כדי להצית אתהחנ"ה, אברהם הזהיר אותו שזה מסוכן, אבל ינאי צחק. ינאי היה קצין צעיר חסר ניסיון, אך באופיו היה קר רוח ואמיץ בצורה בלתי רגילה. אדם בלי פחד. פעם, כשחיפשנו תחמושת שלל לתותחים שלנו, סיירנו בעמדות התותחים הנטושות של הסורים. באחד העמדות היו פזורים עשרות פגזי תותח כתוצאה מהתפוצצות על הכביש. ינאי הזיז את הפגזים בעצמו, כדי לפנות את הדרך לרכב שלנו.
28
Made with FlippingBook Learn more on our blog