מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל
בניסיונו הרב, מוטקה הצליח לארגן לגדוד ציוד ואספקה, כך שלאנשים לא היו בעיות כלל. המורל היה גבוה, ואף עזרנו לגדודים אחרים בסביבה. המג"דים והסמג"דים של השכנים נהגו להתאסף מפעם לפעם אצל יהושע להתייעצויות בנושאים הכואבים הללו. בשלב מסוים הגיעה וועדת חקירה מטכ"לית לכל גדוד, כדי לברר מה חסר ומה ניתן לעשות. "לא ידוע לי על מצוקות כלשהן." ענה יהושע המג"ד לאנשי הוועדה שביקרו אצלנו. "איך זה?" הם תמהו. יהושע פרס זרועותיו לצדדים, עצם את עיניו בתמיהה ואמר "לא יודע." "בכל זאת" הם התעקשו, ואז הוא ביקש מאחד האנשים שלו לקרוא למוטקה, וכשמוטקה נכנס לחדר יהושע הצביע עליו בשתי זרועותיו ואמר "תשאל אותו!" בחורף היה קר נורא. הטמפרטורה בלילה היתה מינוס שמונה מעלות צלזיוס, והשלג הגיע לגובה של שישים סנטימטרים. השתובבנו בשלג. זרקנו שלג אחד על השני ובנינו איששלג. הכל היה לבן ויפה, אבל בחשכת הלילה, כשהשלג כיסה את הכל, אי אפשר היה לראות דבר, ומי שלא התמצא בכיוונים, יכול היה בקלות ללכת לאיבוד. פעם הייתי צריך להעביר לסוללה א' אספקה, אבל אי אפשר היה להגיע אליהם. לקחתי את ברוך גרינשטין הנהג. הוא נסע עם האספקה בזחל"ם , ואני גיששתי את הדרך לפני הזחל"ם, כדי למצוא מעבר בין גדרות האבנים תחת מעטה השלג. צעדתי ברגל, וכדי לדעת שאני בכיוון הנכון מהחזקתי ביד את כבל הטלפון שהרמתי מהאדמה מתחת לשלג, וכך הגעתי לסוללה. באחת מעמדות השמירה של סוללה ב' עמדו ארגזי רימונים. השומר עברון שרצה להתחמם הדליק מדורה בתוך העמדה, הרימונים התחילו להתפוצץ. מזל שעברון ברח מהעמדה. סוללה ב' שהיתה פרוסה צפונית מזרחית למפקדת הגדוד ישבה בתוך המבנים, וכשהמג"ד ראה מחדרו את ההתפוצצויות, הוא צעק מיד: "לתפוס מחסה!" כל כך חזק הוא צעק, עד ששמעו אותו בסוללה במרחק של כמה מאות מטרים. באותו לילה בדיוק הודיעו שהסורים מתכוונים לתקוף. דממה שררה, ופתאום נשמעו הפיצוצים. עליי הטיל המג"ד את המשימה לגשת לסוללה ולהכין על האירוע דוח קצין בודק. בסוללה א' פרצה שריפה דומה עקב שימוש בתנור חימום. אוהל מגורים התלקח. במזל, האנשים במקום הצליחו להתגבר על האש. בבונקר עם ישעיהו התגוררו מוטקה, ברנדיס וברוך הרס"ר. באחד הימים פרויס, הקשר של ישעיהו, שטף את הרצפה עם סולר. אחר כך, כשרצה לייבש את הסולר, הוא שטף את הסולר עם בנזין. בנס הוא לא נהרג. בפעם אחרת, הודות למימון "המומחה לתנורים סוריים", גם אני כמעט הפכתי לקורבן לתאונה עם תנור סורי שמצאנו. סיפרתי על כך באחד המכתבים שכתבתי. אתמול היה "שמח", והשמחה המשיכה עד הבוקר. מה קרה? אחד החבר'ה, ששמו מימון בן הרוש, באר שבעי ששותה תה עם נענע (חבל שלא שיבא), ואני כבר חצי
32
Made with FlippingBook Learn more on our blog