מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל
פרט לעניינים מקצועיים, כשרפול ביקר אצלנו, הוא התעניין גם בענייני פרט אישיים של אנשי הגדוד. הוא נהג להסתובב בין הסוללות, לאסוף את החיילים ולהתעניין בבעיותיהם, והם כמובן תינו לפניו את צרותיהם. "תבחרו מישהו שיהיה דובר בשמכם." הוא אמר פעם לחיילי סוללה ב' לאחר שהקשיב לבעיותיהם. ישעיהו שקד הסמג"ד כעס אחר כך . "מה הוא עושה לי פה הסתדרות?!" הוא אמר. "למה אתה מחזיק פה אנשים שיש להם בבית ארבעה או חמישה ילדים?" טען רפול בפני יהושע. "אנשים מתאוננים שאין להם אפשרות להתרחץ בגלל הקור. למה לא תשלח חלק מהם להתרחץ במרחצאות של אל חמה?" הוא המשיך וטען. "ואיך בדיוק אפשר לעשות את זה?" הגיב יהושע. "תשאיר בכל סוללה מפקד צוות אחד עם צוות אחד ואת היתר תשלח להתרחץ באל חמה." ענה לו רפול. "חלק מהאנשים אני שולח לחופש, חלק בכוננות, חלק אתה רוצה שאשחרר בגלל שיש להם ארבעה, חמישה ילדים, כידוע רוב האנשים בגדוד הם בעלי משפחות מרובות ילדים, חלק יסעו לאל חמה, אז מי ישאר?" הסביר יהושע. "אם ככה, תעשה מה שאתה מבין." ענה לו רפול, ובכך תם הסיפור. בינם לבין עצמם השתדלו בעלי התפקידים והאנשים בגדוד לעזור כמה שאפשר. הוותיקים ידעו שאם יש בעיה יעזרו להם. אנשים חדשים למדו מניסיונם האישי, וכך הפכו חיילים למופת. לסוללה א' הגיע נהג שהיו לו בעיות אישיות. הוא רצה לקבל חופשה, לכן שבר את משקפיו וביקש שישלחו
34
Made with FlippingBook Learn more on our blog