מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל
כיוון שרוב האנשים היה מגויסים, היה קשה בתקופת המלחמה למצוא פועלים. למנשקה היה פרדס קלמנטינות, אך לא היה מי שיקטוף. לפני חנוכה המג"ד יהושע שלח את עלי ליטמן שעבד בחברה העוסקת בטיפול בפרדסים לעזור למנשקה בקטיף. עלי הביא כמה בחורים לפרדס של מנשקה בצופית. אחר כך קנה סופגניות וחזר לגדוד. תמי, אשתו של מנשקה, הצטרפה אליו לנסיעה. כשהגיעו לעמדה, היתה הפגזה "מי הרשה לך לבוא?" צעק המג"ד על תמי. "תחזרי מיד!" "אני לא חוזרת." תמי ענתה, ואחר כך היא הגיעה לסוללה ג' . "איך ההאחזות שלנו?" מנשקה שאל. "מגרש ספורט וכו׳." כידוע, לבונקרים לא היו דלתות. במקום דלתות תלו בכל הבונקרים שמיכות או ברזנטים, רק ישעיהו הסמג"ד הביא מהבית דלת ברזל לבונקר שלו. בחדר שלנו עמד ארון מתכת שמוטקה הביא כדי לאחסן שם מצרכים שונים. כל מי שחזר מהחופשה הביא איתו כל מיני מצרכים כמו עוגות, יינות ושאר משקאות חריפים. בישיבה בגולן, בשל הקור העז התנסו רוב חיילי הגדוד לראשונה בחייהן בשתיית משקאות חריפים. בכל פעם שישעיהו פרק את הסחורה שהביא מהבית וסידר בארון, מוטקה הציץ מעבר לכתפו היה לוחש: "זה הכל?" ישעיהו היה נפגע בכל פעם, ובפעם הבאה הכפיל את הכמות. מוטקה המשיך לסנן בין שיניו "זה הכל?" וכך הלכו הכמויות וגדלו. ישעיהו, כידוע, לא היה צר עין כלל וכלל. במהלך הזמן הוקמה בין החדרים רשת טלפונית ורשת חשמלית עם גנרטור. ישעיהו שדאג לחבר'ה הביא למפקדה מכשיר טלוויזיה. באחד הימים הביאו סרט כחול והקרינו אותו בטלוויזיה הזו. עשרות אנשים הגיעו לצפות בסרט, אך כשישעיהו גילה זאת הוא החרים את הסרט. ישעיהו לא הסכים בשום אופן להביא דברים כאלה לגדוד. בטלוויזיה הזו צפינו גם במשחקי גביע אירופה בכדורסל. אברהם שהמשחק לא עניין אותו כלל התנדב לשמור בזמן ששודרו המשחקים. באחד המשחקים השלג שירד הצטבר על האנטנה ופגע בקליטה, ואז התפקיד של אברהם בנוסף לשמירה היה לנענע את האנטנה, כדי שהשלג ייפול, והקליטה תשתפר. בחדר המודדים עמדו שמונה מיטות בשתי קומות, אך כיוון שהיו עשרה מודדים, הוחלט שתמיד יהיו שניים בחופש. חולית הקס"ם כללה עשרה אנשים. אני הקס"ם הייתי בסבב חופשות עם הקנ"א ועם הקמב"ץ. מהמודדים שניים היו בחופש, ואחד נשאר לנקות ולסדר בחדר בזמן שהשאר יוצאים לסיור. בדרך כלל עמירם דרי היה זה שנשאר, בגלל צלעותיו השבורות שגרמו לו לכאבים בקור ובטלטולי הנסיעה. הוא היה טבח מצוין ודאג לנו לארוחות טעימות בזמן שאנחנו היינו בסיור. אברהם ובני בש היו נוחרים נוראות והפריעו לי לישון. קשרתי אליהם חבלים, ובכל פעם שגאו הנחירות משכתי בחבל. כשמימון בן הרוש שמר בחוץ ידענו מתי הוא נכנס לחדר לפי רשרוש עטיפות הממתקים שהיה זולל. במרכז החדר עמד שולחן גדול ומרובע שהיה תמיד מכוסה בשמיכה. ליד השולחן הזה התרכזה הפעילות של חוליית המודדים והקס"ם. הפעילות כללה משחקי קלפים, כתיבת מכתבים, ציוד ואכילה. המודדים השתדלו לאכול את ארוחותיהם בצוותא ליד השולחן.
37
Made with FlippingBook Learn more on our blog