מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

הם הביאו את האוכל שחולק במטבח בצובר וחילקו אותו אחר כך לצלחות ליד השולחן. הארוחה היתה תמיד מעין טקס, והקפדה יתרה ניתנה לחמין בשבת. היה לנו נייר רציף משומש של מחשב, שאברהם בן דוד קיבל בחבילות מחבריו בחברת החשמל, ועתה שימש אותו כמפת שולחן. אחרי שסיימנו לאכול אספנו את הנייר עם כל השאריות בפנים הישר לאשפה. פח הזבל שלנו היה חבית, שמידי פעם שרפנו בה את האשפה. יוסי מולכו, שבחייו האזרחיים היה כלכל ראשי באל על, השתדל להגיש את האוכל בצורה אסתטית והוסיף תוספות שנות ותבלינים. לעיתים היינו מביאים דג מלוח. כל אחד אהב לאכול את הדג בצורה אחרת. כמובן שהיו כאלה שלא נגעו בזה. אני הראיתי להם שהפולנים מטפטפים על הדג לימון ועל זה סוכר. תאמינו או לא, לקראת סוף המילואים אפילו רחמים צברי התימני אהב לאכול את זה כך. בצידו הימני של החדר עמד תנור החימום הסורי ועליו בישלנו לפעמים. התנור היה צריך כמויות גדולות של נפט, לכן דאגנו שיהיה מלא ג'ריקנים עם נפט בחדר. אחר כך קיבלנו תנור פיירסייד שהיה חסכוני יותר וגם בישלנו עליו קפה והכנו טוסטים. באחד הימים – אריה זיונץ וחברו כדי לבקר אותי. הזלדה חנתה ליד החדר, והזמנתי 7 הגיעו בזלדה שני קצינים מחטיבה .7 אותם לארוחת בוקר. הם התפעלו מאוד מהארוחה ומתנאי המגורים, לעומת התנאים שהיו להם בחטיבה ארון האספקה עם הדברים הטובים מהבית עמד בפינה משמאל לדלת. אוצרות יין ומשקאות חריפים שנאגרו בבתים במשך שנים נאספו בארוך הזה. מדי פעם אפשרתי ליוסי מולכו לטוס לחו"ל במסגרת עבודתו באל על, למרות שזה היה אסור. באחת הפעמים כשחזר מאירופה הוא הביא עמו בקבוק ליקר 'דרמבויי'. ערימת בקבוקי השתיה הריקים מחוץ לחדר הלכה וגבהה מיום ליום, עד שגדלה והגיעה למימדים של הר קטן. לצערנו כשהשלג כיסה את הכל, זחל"ם עלה עליה ודרס אותה, וכך נעלם המונומנט. יוסי נהג לקרוא באנגלית וכן לתרגם לכולם לעברים קטעים עסיסיים מ'פלייבוי' ו'פנטהאוז', המגזינים שנשלחו אלינו מהעורף. בעקר היה אהוב עליו המדור של קסווירה הולנדר. בערבים ובזמן של כוננות ספיגה היו חברי החוליה משחקים בקלפים. המשחקים לא היו על כסף רק רשמו נקודות, ובעל מספר הנקודות הנמוך ביותר שטף אחרי הארוחה את הכלים. על חומת האבנים שליד החדר השכבנו חבית בה מילאנו מהמים שהביאו לנו במיכלית. זה היה הכיור בו רחץ את הכלים מי שהפסיד בקלפים. בחורף, בקור זההיה עונשאמיתי. כלל לא כתוב היהמי שיחף ואינו נועל נעליים, לא רוחץ כלים. כך משה, שנהג לשבת יחף על המיטה, התחמק משטיפת כלים. במשחק קלפים שיחקו ארבעה, והיתר צפו בהם, שמרו או קראו בינתיים. שבחאופיר ניצל אתהזמן ללימודים. הוא ישב על אחתהמיטותשבקומההשניה, עיין בספר ומידי פעםהציץ לקלפים והעיר הערות מרגיזות לשחקנים. "שנתם של רשעים יפה להם ויפה לעולם." היו החבר'ה אומרים עליו בזמן שישן.

38